האם לפתח קשר עם בן?

שלום שואלת יקרה.
אני שמחה מאד שפנית אלינו עם שאלתך. כמו שאת מתארת בשאלה הנושא מעסיק אותך במשך תקופה לא קצרה וטוב שהחלטת לעשות עכשיו את הבירור הזה.
בעצם, אם הבנתי נכון, הדילמה שעומדת בפניך היא האם ליצור קשר עם אותו בן כשמצד אחד את מרגישה כלפיו משהו ואולי גם הוא מרגיש כלפיך ומצד שני את מתלבטת כי את לא בטוחה שהוא באמת מרגיש כלפיך משהו ובכלל את לא בטוחה אם כדאי לפתח את הקשר הזה.
אני חושבת שכדי לקבל החלטה בנושא את צריכה לחשוב על המטרה שיש בקשר הזה ולראות האם אפשרי כרגע לממש את המטרה הזו.
אז מה המטרה? כתבת בשאלה- "אני רוצה שנהיה בקשר אמיתי ובונה". זו מטרה מצויינת אבל נראה לי שכדאי שתשאלי את עצמך האם כרגע, בשלב הזה בחיים, במציאות החיים בה את נמצאת, במציאות החיים שבה אותו בן נמצא אפשר להגשים את המטרה הזו.
סך הכל שניכם בגיל צעיר מאד, עוברים עכשיו את גיל ההתבגרות ומתחילים לאט לאט להכיר את עצמכם, לבנות את עצמכם במישורים שונים- רגשיים, חברתיים, ועוד צדדים שונים באישיות. אתם רק בהתחלה, נכונו לכם עוד שנים רבות מלאות חוויות שבהם תבנו את עצמכם עד שבשלב מסוים תרגישו שאתם פחות או יותר יודעים מה הכיוון שלכם בחיים, תרגישו שיש דברים שנבנו בכם- וזה מי שאתם. כמובן, זה לא אומר שלא נבנים יותר, אדם כל החיים נבנה, אלא הכוונה שיש גיל מסוים שאדם מרגיש שהוא יודע מי הוא. בשלב הזה אפשר לחשוב על בן /בת זוג, כחלק מאותו כיוון שרוצים בחיים.
כבר ניתנו המון הדרכות בנושא הזה (את חלקן את יכולה למצוא גם באתר שלנו בתשובות שונות ומגוונות) שדווקא בגיל הזה- גיל ההתבגרות כדאי לאדם להשקיע בבניית עצמו, מעגל החברים בני מינו, לפתח את עצמו בכיוונים שונים. דווקא בגיל הזה, מציאות של קשר בין בת לבן לא מומלצת בגלל שקשר כזה חוסם כל אחד מהצדדים לפתח את עצמו בכיוון שמתאים לו. ולכן, נכון שכתבת שאת מחפשת קשר בונה אבל צריך שהקשר יבנה בצורה בריאה- בצורה שאף צד לא כופה את עצמו ואת השקפותיו על השני, בצורה שאף צד לא מוותר על מי שהוא בגלל הצד השני. וזה דבר ממש מורכב בקשר מסוג זה, בגיל צעיר כגילכם.
וזו לא הנקודה היחידה שכדאי וראוי להתייחס אליה. כי אם החשיבה היא לבנות קשר רציני שגם המטרות שלו רציניות ולא סתם כדי להעביר את הזמן (כמו שכתבת) אז צריך לראות האם אפשר לממש את הקשר הזה בזמן הקרוב. ושוב, אם נחזור לנקודה של הגיל- שניכם צעירים יחסית ויש לכם עוד כמה שנים עד שתגיעו לגיל בו תוכלו לממש את הקשר הזה. ומה יקרה עד אז? תעברו את כל השנים הקרובות כשאתם בקשר? כל אחד עם העולם שלו, עסוק בבניית העולם שלו, רוצה להתפתח בכיוונו- האם תצליחו לעשות זאת במשך תקופה כל כך ארוכה? ומעבר לכך, דווקא בשל העובדה שכתבת שאת מקפידה על נגיעה וצניעות, דווקא לאור העובדה שציינצ שזה חשוב גם לאותו בן- האם חשבת על משמעות הדבר, על הקושי שיש בלהיות בקשר במשך תקופה כל כך ארוכה ולהצליח לעמוד בנסיון ולא לגעת אחד בשני עד שתגיעו לגיל של חתונה? עכשיו, מבחוץ, זה נראה פשוט אבל האמת היא שזה לא פשוט בכלל וככל שמתקרבים והקשר נהיה חזק יותר, וכלל שחולף הזמן, זה נעשה יותר קשה. למה מראש להכניס את עצמך לנסיון הזה? למה מראש להציב את עצמך במציאות בה במקום לבנות את עצמך, לבנות קשרים עם חברותיך (אין מה לעשות, זה תמיד בא על חשבון...) את נמצאת בקשר עם בן וחוסמת את עצמך מלבנות את עצמך באמת כמו שטוב לך?
נכון, את בטח אומרת לעצמך- זה לא חייב להיות ככה ויש כאלו שמצליחים. אולי, אבל למה מראש להכניס את עצמך לכך? ואז, אם לא תצליחו לא חבל על העודמת נפש שתיגרם.
וכל זה, כשאת לא בטוחה אפילו שהוא מרגיש כלפיך משהו...אני לא מזלזלת חלילה ברגשות ובתחושות אבל לעיתים אנחנו מרגישים דברים כפי שאנחנו רוצים שהם יהיו ולא תמיד הם משקפים באמת את מה שקורה במציאות. וגם אם הוא מרגיש כלפיך משהו, לא בטוח שהוא רוצה לחזק את הרגשות האלו בגלל הסיבות שציינתי.
לכן יקרה, אני מציעה לך לשמור את התחושות והרגשות שקיימים בך ליצירת "קשר אמיתי ובונה" אבל בתוספת קטנה- "קשר אמיתי ובונה בזמן שהכי מתאים וטוב לך ליצור קשר כזה"
אשמח אם תרצי להמשיך להתכתב בנושא, אם מתעוררות שאלות נוספות בנושא זה או אחר, בשמחה.
ובינתיים, שיהי לך שבוע טוב.
ברוריה
brurya123@walla.co.il