שאל את הרב

האם לעבור מסניף מעורב לסניף נפרד?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 31/07/11 21:32 כט בתמוז התשעא

שאלה

אני חניכה בסניף בנ"ע (מעורב) ויש בעיר שלי סניף של אריאל. אני תוהה אם עדיף לעבור לאריאל (כי זה לא מעורב, יותר צנוע, וכו') או להישאר בסניף. אני רוצה לציין שאין לי שום קשר עם הבנים בסניף, ושבבנ"ע יש כאלה שבלי בנ"ע לא היו ממש קשורים לתורה (באריאל כולם מ"משפחות טובות"). אז מה עדיף, להפיץ תורה, או להקפיד יותר על צניעות?

תשובה

שלום לך, שואלת יקרה.
קודם כל, יישר כח גדול!
לא כל אחד רוצה לשאול, ובטח שלא מוכן לקבל על עצמו שינויים שיכולים להיות מרחיקי לכת עבורו. ובאמת זה לא דבר מובן מאליו אצל צעירים המצויים בשלב ´גיבוש הזהות´. ניכר שאת מבקשת אמת, ומשתוקקת לעבודת ה´ טהורה. ועל כך את ראויה להערכה רבה.

תראי, השאלה שלך היא כל כך טובה, שבאמת לא קל לענות עליה. הנושא של ´חברה מעורבת´ הוא מורכב, ותלוי בהרבה גורמים ותנאים משתנים, כך שהתשובה אינה זהה בהכרח לכל אחד ולכל מצב. כיון שאינני מכיר את המציאות אצלך במדויק, אמנע מלכתוב הדרכה חד משמעית, אבל אשתדל להסביר את העניין בקוים כלליים:

א. [בעקרון], ´תנועת נוער מעורבת´ אסורה על פי ההלכה, לדעת גדולי הפוסקים. הרקע לדעה הזו, הן הלכות פשוטות ומפורשות השוללות כל אוירה של קרבה נפשית וקלות ראש בין בנים לבנות. מושג ה´צניעות´ מתייחס לכל אופי הקשר שבין שני המינים, שאמור להיות עניני בלבד. לכן אין מניעה למקום עבודה משותף לגברים ונשים, היות ומטרת ההתכנסות איננה ´בשביל להיות ביחד´, אלא לצורך ביצוע תפקיד מעשי מוגדר. לעומת זאת, ´תנועת נוער מעורבת´ יוצרת במהותה מסגרת של הווי חברתי שמחבר את הלבבות. זוהי מציאות בלתי אפשרית מבחינת האיסור להסתכל על נשים, לצחוק איתן, ובקיצור להתקרב אחד לשני. זה אולי לא נשמע פופולרי, אבל את ההלכה הצרופה אי אפשר לטשטש.

ב. [למעשה], המציאות של חברה מעורבת לצערנו איננה נולדת רק בסניף. לעיתים זוהי עובדה קיימת, עם תנועת הנוער או בלעדיה. כמובן שבמקרה כזה, עדיף למלא את האוירה הזו בתכנים, ולרתום אותה למטרות חשובות, במקום שהיא תתרחש על הברזלים בשעות הקטנות של הלילה. בצורה כזו נוכל אולי למנוע התדרדרות חמורה יותר, נצליח להפיק ממנה גם תועלת חיובית, ואפילו לשפר את המצב לטווח הארוך. זה אולי נשמע הזוי, אבל ב´בני עקיבא´ שלפני 60 שנה ריקודים מעורבים היו דבר שבשגרה. ב"ה התקדמנו, והיום אנחנו מתמודדים עם בעיות פחותות מזה. אין ספק, ש´בני עקיבא´ עצמה היא זו שחוללה את השינויים הללו, ולתנועה הנפלאה הזו ישנה תרומה חשובה ואדירה להעלאת הדרגה הרוחנית של הציבור הדתי לאומי בכללו, בלי לדבר על המון נשמות טהורות שניצלו בזכותה מרדת שחת.

ג. מכאן אנחנו מבינים, שההדרכה הרצויה בנושא הזה תלויה לפי המציאות בשטח. ליצור מציאות שלילית של חוסר צניעות, בודאי שלא בא בחשבון. אך אם במקום מסוים אלו הם הנתונים הקיימים בכל מקרה, נרצה להשפיע ולקדם ככל יכולתנו.

ומכאן, אנחנו מגיעים אלייך.
לדעתי, צריך לעשות הבחנה בין ´חניכה´ ל´מדריכה´, כי השיקול שאת מעלה בנוגע להשפעה (´להפיץ תורה´) שאכן הוא הגורם המכריע כאן בשאלה, נוגע בעיקר ל´הדרכה´. לפי התיאור שלך את לא זקוקה לפעילות מעורבת, ואין לך שום מניעה אישית להצטרף לסניף ´אריאל´. אז לא נראה לי שיש הצדקה לכך שתשתתפי בפעילות מעורבת. גם מידת התרומה שלך בתור ´חניכה´ היא מועטה יחסית לעומת הנזק הרוחני, ובכל מקרה לא עושים מצוה על ידי עבירה.

ציינת שהסניף מעורב, אך אין לך קשר עם בנים. כנראה שאיני מבין לאשורה את המציאות שאת מתארת, ובכל אופן הכיוון הוא כזה. אם הפעולות נפרדות (ויש דבר כזה), כלומר החניכות עם מדריכה והחניכים עם מדריך, וכמובן כל הפעילויות שמסביב, כמו הטיולים והמחנות הם בנפרד, והמשמעות ש´הסניף מעורב´ מסתכמת בזה שיש מפקד אחד לכולם, אז אין בעיה. אבל אם ישנה פעילות משותפת, גם אם לך באופן אישי אין קשר של ´חברות´ או ´ידידות´ עם בנים, זו בעיה.

ומעבר לנידון ההלכתי, המציאות החברתית המשותפת בין בנים לבנות, מייצרת אוירה לא בריאה, שמטביעה את חותמה גם על הנפש שלך. גם אם לא נרצה, בסיטואציה כזו כמעט בלתי נמנע מלעסוק ב´פוזות´. עם כל הכוונה הטובה ליטול חלק בפעילויות חינוכיות, יש מתח באויר, שגורם לנו לרצות ´לעשות רושם´. ובלי משים, אנחנו לוקחים את זה בחשבון של ´מה אני אומר´, ´ואיך זה יישמע´, ו´מה יחשבו עלי´. וזה לא כדאי. כי את כל מטען ה´חיצוניות´ הזו אנחנו לוקחים איתנו הלאה לכל מקום, וזה ממשיך ללוות אותנו. ואז במקום להתרכז בעולם הפנימי שלי ולהיות נאמן לו, אני נאלץ לפזול לצדדים ולהתחשב בשיקולים זרים, כדי ´למצוא חן´, ו´להיראות טוב´.

ביחס ל´הדרכה´ בעתיד, בהחלט יש מקום לשקול, וזאת על פי הנתונים האישיים שלך ושל הסניף: א. יש לך רצון ויכולת לרומם ולהעצים את הגובה הרוחני של הנוער.
ב. יש לך את החוסן הרוחני לעמוד בפני ´פיתוי להיתרים´ במסגרת המטרה החיובית.
ג. יש לסניף את המוכנות לקבל ´עוף מוזר´ שמוכן להשקיע את הנשמה, אבל לא להיות מעורב בהווי החברתי שמעבר לפעילות החינוכית.
ד. יש לך הזדהות עם אישיות רבנית - חינוכית, שהיא ´מחוברת לעולם´, והיא זמינה, כך שתוכלי לעמוד איתה בקשר רציף, ולהתייעץ איתה בהתלבטויות שבודאי יעלו במהלך הדרך.

ככלל, הנושא הזה הוא מאוד אישי, ולכן רק דמות רוחנית שמכירה היטב אותך ואת המציאות הספיציפית בסניף שלך, תוכל להכריע באופן הנכון והמדויק ביותר.

שיהיה בהצלחה.
אני כאן לכל שאלה.
אבישי.
batelam@gmail.com

כתבות נוספות