שאלה
בע"ה
שלום לכבוד הרב!
קוארים לי ... ואני לומדת בכיתה ט' באולפנת ..... הבעיה...שאני מחפשת משהו יותר בחיים שלי...אני סתם מעבירה אותם יום אחרי יום וזה די נמאס.
אז חיפשתי לעבור אולפנא ויש המון אולפנות אבל בשטחים ההורים שלי לא מרשים לי, אז בדקתי שתי אולפנות טובות והן אבן שמואל וכפר פינס.
אני ממש מצטערת שאני מבזבזת את זמנו של הרב בשאלות כאלו...פשוט...נמאס לי ואני לא יודעת מה לעשות! אני כל היום מתלבטת וזה פשוט קורע אותי!
אני מאוד רוצה להתחזק ולהיות עם בנות שאני לא אצטרך להזהר לא להדרדר אלא באמת שאני יזכה להתקרב. אני לא יודעת מה לעשות ואיפה לחפש, נמאס לי כבר להתלבט ולהקרע ממחשבות. אני מחפשת מקום עם בנות שהקשר עם ה' באמת חשוב להם, שאפשר ללמוד איתם תורה לפעמים, שלא מקללות ומדברות על דברים לא טובים וכו'...וזה לא שאני כ"כ מגיעה למדרגה הזו, אבל זה בדיוק מה שאני רוצה! כרגע אני די 'מחוספסת'..אני רואה בנות שמתלבשות לא צנוע ומקללות וכו'..ולצערי אני רגילה לזה. אני רוצה סביבה שתתמוך בי, וכשאני יצא לרחוב ויראה פריצות וכו' אני באמת יזדעזע! אני פשוט רוצה שמישהו יבוא ויפנה אותי ויגיד לי- "זה המקום שאת צריכה"! ואני ילך לשם ובאמת יהיה לי טוב כי כבר נמאס לי להתלבט.
בכפר פינס אני יותר מתחברת לסוג הבנות, והכל באמת באמת נחמד וטוב שם, אבל משתחררים כל שבועיים הביתה ואני באמת מפחדת כל כך להתנתק מהבית. בסוף מתרגלים, זה ברור...אבל עדיין...אני לא יודעת אם אני בכלל רוצה להתנתק כל כך.
מצד שני אבן שמואל יש את כל מה שאני צריכה, צוות מקסים, שעה מהבית, שבת באולפנא פעם בשלוש שבועות וכל מני דברים כאלו שממש טובים...אבל..משהו שם הרתיע אותי מהתחלה ואני לא יודעת בדיוק מזה. אני חושבת שזה בגלל שזה אולפנא קטנה מדי וזה באמת מפריע לי שזו מן אולפנא לא כ"כ ידועה ויותר גדולה כמו כפר פינס וזה באמת קצת מפחיד...כי אני רגילה לחיות בעיר...באולפנא גדולה כמו ...ואני מפחדת באמת כי זה רק 180 בנות בכל האולפנא לעומת כפר פינס שזה 500...וזה יותר נחמד...והבעיה השניה זה שהבנות באבן שמואל מאוד נחמדות אבל אני יותר מתחברת לבנות בכפר פינס!
בקיצור- אין לי מושג...אני לא סגורה על עצמי ולא יודעת מה לעשות...באבן שמואל כל הפרטים ה'טכניים' נוחים אבל מצד שני כפר פינס אני קצת יותר אוהבת נדמה לי...אבל זה רחוק מדי מהבית!
אני מבקשת מכבוד הרב
תשובה
ב"ה
ברכה ושלום.
בשאלה זו את צריכה להתייעץ עם ראש האולפנא שלך.
באופן כללי עלי לומר לך כי אי אפשר לחיות כל היום בספק ובהתלבטיות. זה גורם לאיבוד שמחת החיים.
כי "אין שמחה,כהתרת הספקות "
יתכן כי האופי שלך הוא אופי ספקני ואת חוששת ומסתפקת על כל דבר ועיניין אם זה כך אז צריך לחזק את האסרטיביות והביטחון העצמי.ואם זה רק במקרה שתארת בשאלה אז את חייבת לקבל החלטה לכאן או לכאן ולהמשיך את החיים ,
להמשיך את העשייה,
להמשיך את הפעילות החברתית,
להמשיך את המנגינה הזו של שמחת החיים,
כי את המנגינה הזו שום דבר שבעולם לא יכול להפסיקו מלבד האדם בעצמו...
היחידה שיכולה לקבל החלטה זו את !!.אף אחד לא יקבל החלטה עבורך.
ראי ,זה החיים שלך ואת צריכה להחליט מה טוב לך ולפעול לפי זה.כמובן שיש לקחת בחשבון את מכלול השיקולים אבל את זו שצריכה להחליט.
*נקודה למחשבה- לפעמים האדם חושב ש "הדשא של השכן יותר ירוק " זה טבע האדם לא להיות מרוצה ממה שיש לו אבל צריך לדעת האם "הלא מרוצה" זה אמיתי או שזה עצת היצר הרע.....שבא לבלבל את המוח.
יתכן שאת צריכה לחשוב על נקודות חיוביות שקיימות באולפנא ואותם להבליט ולהאיר ואז כל התמונה תשתנה.
בהצלחה,
עוזיאל
.