שאלה
שלום רב, הינני בחורה בת 22 ואני יוצאת עם בחור כבר שנתיים פלוס.... כבר קודם הבחנתי בכך שהוא נורא עצבני ושכאשר הוא עצבני לעיתים העצבים יוצאים עלי... כבר כמה פעמים הערתי לו שהוא צריך להשתפר והוא מנסה אך תמיד חוזר אחורה, כמו כן יש לציין כי אימו לא אוהבת אותי כלל כנראה מתוך קנאה או מתוך סיבה שאיני יודעת, כל פעם היא אומרת לו שאיני מתאימה לו מסיבה אחרת... כל פעם יש איזשהו ריב בינה לבינו כאשר הסיבה היא אני וגם כאשר איני קשורה לריב לרוב היא מאשימה אותי שאני גורמת לריבים איתה, בכל אופן בימים האחרונים שוב הוא היה עצבני על אימו והוציא את זה עלי אך בדרך חמורה יותר, במילים חסרות כבוד והערכה כלפי, הסיפור עוד ארוך ולא רציתי להלאות בפרטים אך אני שוקלת להיפרד מן הבחור בשל חוסר הכבוד כלפי במיקרים של עצבנות והרי אדם ניבחן ביסו כוסו וכעסו.. וגם בגלל האמא שלו... הדבר היחיד שמפחיד אותי מעבר לכאב שכלול בהיפרדות מאדם שאני כה מחוברת אליו מעל שנתיים זה שאני מפחדת שאני לא אמצא אדם אחר , האם יכול להיות שהוא זיווגי וכך אפספס את הזיווג שלי? מה עלי לעשות?
תשובה
שלום וטוב.
על פי תיאורך ותחושותיך, נראה שאין ספק שאת צריכה להיפרד מבחור זה. אין שום סיבה שתחיי עם בחור שגורם לך צער ותסכול. אין ספק שהפרידה לא תהיה קלה - אך בסופו של דבר בעזרת ה' תמצאי בן זוג הראוי לך, שיהיה לך טוב אתו. אין שום סיבה בעולם לחיות עם אדם שגורם לך אומללות.
אין שום מקום לחשוש שמא הבחור העצבני הוא זיווגך משמים. בכלל, זיווג, כפי שאמר הרמב"ם, הוא עניין של בחירה חופשית, כך שספק אם יש בכלל מושג כזה של "זיווג משמים". וגם אם יש כזה דבר, אין שום סיבה לחשוב שאת תקבלי כזה זיווג שיגרום לך צער וסבל.