שאלה
יש לי כמה שאלות בנושא שבין בנים לבנות, ולמרות שהנושא דובר והוסבר רבות אני מרגישה שנותרתי ללא מענה. אני מקווה שתוכל להסביר לי את הדברים בצורה ברורה ומקיפה, שאני אבין מבחינה שכלית אך גם רוחנית.
1.העובדה שצריך לשמור נגיעה מקרובי משפחה מצומצמת מגעילה אותי. אני מסוגלת להבין מדוע שומרים נגיעה מבני דודים, שהרי איתם אפשר להתחתן (למרות שזה כבר לא מקובל). אבל האם העובדה שצריך לשמור נגיעה בין אחיינית לדוד, מרמזת על העובדה שיכולים להתקיים יחסים מיניים ביניהם? שמעתי מפוסקים רבים שאחת הסיבות לשמירת נגיעה היא על מנת לא להדרדר לחטא של קיום יחסי מין מחוץ לנישואים. אז אין בכך רמז לכך שיש לי יצרים מיניים ח"ו כלפי האחים שלי?
ובכלל, הם האחים שלי. איך אני יכולה להמעיט בגילויי חיבה כלפיהם?
2. אני יודעת שיש הרבה רבנים שפוסקים שיש להפריד בין בנים לבנות בגיל הנעורים על מנת לקדש את חיי הנישואים. אני מרגישה, בתור נערה צעירה, שהמסר המתקבל מכך הוא בדיוק הפוך.
לי זה נראה שכמעט כל הבנים שאני מכירה שלומדים בישיבות תיכוניות ורואים בנות בגילם רק מעט, כל בת שהם רואים הופכת לאובייקט מיני. קשר בין בנים לבנות נהיה מלוכלך, מגעיל ולא טבעי.
האם לא עדיף למצוא איזון, בו בנים מתנסים בקשר עם בנות ולהיפך אבל בלי לפגוע בקדושת הנישואים? האם זה אפשרי? ובכלל, באמת עדיף להינשא לפני כל ניסיון בקשר עם בני המין השני מלבד בן זוגך? כי לפי מה שאני רואה, זה רק הופך את הקשר למפחיד ולא טבעי.
3.ושאלה אחרונה לגבי הלכות צניעות של נשים. האם אני כאישה צריכה להצניע את עצמי? כלומר, אני מקבלת את הרושם שכן כי לפי הלכות רבות אני צריכה להצניע את גופי ואת קולי וכדומה. אני מרגישה שיש בכך דיכוי של האופי שלי, ושדורשים ממני להיות צנועה ושקטה, מפני שכל מטרתי היא לא לגרום לגברים לחטוא ולהקים עם אחד מהם בית טהור. לי נראה שצניעות היא חוסר הבלטה של עצמך ובחירה בפשטות, אבל האופי שלי הוא שאני אוהבת להוביל, להתבלט, להיות שונה ולא מפריעות לי התגובות של אחרים בעניין. האם אני צריכה לשנות את האופי שלי כדי להיות צנועה?
אני מרגישה שגם הציפייה בחברה בה אני נמצאת היא שבגלל שאני אישה אני צריכה לשנות את האופי שלי. ושגם בהלכות כמו הגבלות הלבוש, האיסור לשיר ולרקוד ובכלל העובדה שלרוב הנשים הן שנשארות מאחורי המחיצה מבטאת את זה. האם זוהי אכן התפיסה
תשובה
שלום לך,
יישר כח על כל השאלות היפות. לצערי, עקב העומס, קשה לי להרחיב, ואני מקוה שמה שאני אכתוב יועיל לך.
לגבי השאלה הראשונה. ובאופן כללי, זה נובע מגבולות ההלכה. ההלכה שמה גבול והוא הורים וילדים. צריך לדעת שחוץ מהם לא מנשקים אף אחד. הנפש שלנו בנויה כך, שאם נותנים נשיקה לדוד, אין שום מניעה לתת גם לבן שלו (כולם הרי קרובי משפחה). אנחנו בני אדם ולא יודעים היכן לשים גבול שלא נכשל, ובדיוק בשביל זה קיבלנו תורה, שהיא החכמה האלוקית המלמדת אותנו היכן הגבול עובר.
לגבי קשר עם בנים. יתכן בהחלט שיש משהו בדברייך, שריך למצוא איזון, אבל בפועל, לא נמצאה הדרך לקיים איזון כזה. כל חברה מעורבת, בהכרח גורמת למעורבות נפשית גדולה, וממילא לפגיעה בקדושת הנישואים. אני ממש לא חושב שחוסר קשר עם בנות גורם לקשר להיות מפחיד ולא טבעי. את יכולה לעשות 'סקר' בנדון ותגלי, שהזוגיות רק משתפרת, ככל שבני הזוג שמרו על הלכות צניעות בצעירותם.
השאלה השלישית היא מאד עמוקה. אני אנסה להסביר כמידת יכלתי ואם משהו לא מובן, את מוזמנת בשמחה לחזור אלי למייל.
תראי, בהתבלטות ובמנהיגות של אשה יש משהו לא טבעי. זה לא המצאה של היהדות, אלא כך הטבע האנושי. יש חוקרת אמריקאית בשם 'דבורה טנן (Deborah Tannen)' שכתבה ספר שלם להסביר את התופעה שאצל נשים, תפקידי ניהול נתפסים כסתירה. או שהיא 'נשית', ואז הניהול שלה פחות מדי סמכותי. או שהניהול שלה סמכותי ואז היא גברית מדי. אני לא רוצה להכנס לכלל הנושא שהוא רחב ומרתק מאד, אני רק רוצה לנגוע בנקודה אחת. הבעיה של נשים מובילות היא, שיש חשש שהיצר ישלוט בחלק מהקשר. את אולי מכירה מקצוע של 'תועמלנית רפואית'. גילו דבר מאד פשוט. אם אשה יפה ומצודדת משווקת איזה מוצר, אחוז הרופאים (הגברים) שקונים אותו גדל בצורה מופלאה. אותו דבר יכול לקרוא בכל סיטואציה חברתית, שבה נשים מובילות (תחשבי על קומונרית חמודה ויפה, שכל המדריכים הבנים רצים לעשות כל מה שהיא מבקשת או על עורכת דין יפה שהשופטים נהנים לפסוק לטובתה). את רוצה להיות שונה - זה נהדר. השאלה לאיפה מכוונים את הרצון הזה, ובאיזה מובן באמת תהיי שונה.
במילים אחרות, התורה לא רוצה שתצניעי את האישיות שלך ותכבשי את עצמך. התורה רוצה למנוע מצב שהיצר שולט במקום שהקדושה צריכה לשלוט (וזוהי הסיבה למחיצה בבית הכנסת) ככל שהמנהיגות שלך תנבע מעצמך ומהאישיות שלך, ממילא כל הבלטה של הגוף או של הקול רק תפריע ותסיח את הדעת. בהקשר לזה ראוי להזכיר את נחמה ליבוביץ' ז"ל, שהתלבשה בשיא הצניעות והפשטות שאפשר לחשוב עליו, אבל בכח אישיותה וקסה, רתקה רבים רבים בשיעוריה, והיוותה חלק משמעותי מ'מהפכת התנ"ך' בעם ישראל. אפשר להזכיר גם את דניאלה וייס, שהיא בין מנהיגות ההתישבות ביש"ע ועוד הרבה נשים שמנהיגות ופועלות בתחומים השונים למען העם והארץ.
כללו של דבר. אל תשני את אופייך, אלא תבטאי אותו בצורה נכונה ואמיתית ולמען האידאלים הגדולים של עם ישראל וארץ ישראל, וממילא הצניעות רק תעזור ותפתח את הפנימיות שלך.
בהצלחה רבה
טוביה
tsbias@actcom.co.il
לגבי השאלה השניה.