שאלה
שלום רב,
לאחרונה ב"ה התארסתי אנחנו מתכננים את חתונתנו בקרוב.
אני לא בחורה צעירה וכבר ידעתי קשרים עם גברים בחיי.
מהרגע הראשון עלו לנו קשיים בזוגיות שקשורים בכל מיני תחומים מן הפעוט ביותר ועד החמור ביותר על כולם התגברנו (ועל חלקם עדיין) בגבורה.
תמיד האמנתי שברגע שאנשא לו, אדע שזו בחירתי וזו בחירתו של הקב"ה ואז גם ארגע יותר ולא אתן לדברים פעוטים להפריע לי
כיום ברור לי שלא זה המצב. ככל שמועד החתונה קרב אני יותר ויותר רואה בצדדים השליליים של בן זוגי, יותר ויותר מתעצבנת על דברים שמפריעים לי ולוקחת כל דבר יותר ויותר ברצינות.
אני יודעת שתקופת האירוסים היא תקופה לחוצה ומלאת חששות
אני רק לא מצליחה להבין מתי הגבול בין חששות בריאים לבין ההבנה שלא זה האדם שאליו אני צריכה להנשא.
אני כל הזמן מזכירה לעצמי שאינני צעירה ואולי העקשנות שלי להשאר איתו נובעת מזה. אין לי באמת אומץ לארוז הכל וללכת אבל אני לא יודעת אם זה נובע מפחדנות או מזה שאני לא באמת רוצה?
לפעמים אני ממש מתעצבנת עליו ומורידה את טבעת האירוסים שפתאום היא נראית לי ממש מכוערת ולא מתאימה לי בכלל ורגע אחכ אני מרגישה שאצבעי "עירומה" ואני מחזירה מייד את הטבעת היפה שקיבלתי באהבה
האם אני מטורפת?...
תשובה
שלום לך
אינך מטורפת אולי לחוצה אך זה דבר טבעי. לאנשים שונים אופי שונה ובמיוחד כשמתחתנים שלא בגיל צעיר ולכן נראה שבגילך ולאחר מה שעברת עדיף לך להניח כרגע לעולם הרגש שכנראה מתעתע בך לקראת הנישואין ולהתמקד בעיקר בהכרעה השכלית לכן אעתיק לך את ההדרכות השכליות לבחירת בני זוג מספר פניני הלכה נישואין ואם מבחינה שכלית הבחור טוב נראה שלא כדאי לבטל
להרחבה עייני עוד
http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=997
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם