האם יש מזל

שלום.

בגמרא (מסכת שבת דף קנ"ו עמ' א') אנו מוצאים מחלוקת:
רבי חנינא אומר: מזל מחכים, מזל מעשיר, ויש מזל לישראל;
רבי יוחנן אמר: אין מזל לישראל.
המקור של ר' יוחנן: הפסוק (ירמיה פרק י' פס' ב') "כה אמר ה': אל דרך הגוים- אל תלמדו! ומאותות השמים אל תחתו! כי יחתו הגוים מהמה" הגויים יפחדו מה"מזלות"- ולא ישראל, כי לישראל אין "מזל".
אז מה קובע ליהודים את "גורלם"? מעשיהם הטובים.
והגמרא מביאה סיפור על האמורא שמואל, וידידו הבבלי אבלט, שהיה חכם, וידע היטב להסיק ממפות הכוכבים לגבי "מזלם" של אנשים. שניהם ישבו וצפו באנשים ההולכים לעבודה בשדות. הצביע אבלט על אחד מהם, ואמר: "הוא לא יחזור היום חי מהשדה. נחש יכיש אותו- וימות". אמר לו שמואל: אם הוא יהודי- הוא יחזור חי.
ישבו שניהם בסוף היום לראות מה עלה בגורלו, ואכן- חזר חי...
עצרו אותו שמואל ואבלט, ובקשו לברר כיצד לא קרה לו מה שהיה ברור על פי מפות הכוכבים. בדקו חבילת עצי הסקה שנשא על כתפו, ומצאו בתוכה נחש ארסי, מסוכן, שמת (בלי משים!) על ידי המכשיר בו חתך האדם את העצים...
שאל שמואל את האדם: מה היה היום מיוחד במעשיך, שהציל אותך ממוות?
אמר האדם: אנחנו קבוצת פועלים, עובדים במשותף, וגם אוכלים את כל האוכל במשותף: אוספים מה שכל אחד מביא מהבית, ומחלקים בין כולם. היום היה תורי לאסוף את האוכל ולחלק. שמתי לב שאחד החברים שכח להביא אוכל מביתו. כדי לא לגרום לו עוגמת נפש, עשיתי "כאילו" אני לוקח ממנו מנת אוכל, ובחלוקה- חילקתי גם לו, ואף אחד לא הרגיש שהוא לא הביא, והוא לא "התפדח".
אמר שמואל לאבלט: רואה אתה? אין "מזל" לישראל.
והגמרא מביאה גם סיפור מעניין על בתו של ר' עקיבא...