שאלה
בזמן האחרון יש לי הרבה התלבטויות בנושא אמונה, אני לא מצליח להבין איך מקשרים את אותו כח עליון שברא את העולם לדת.
עד כמה שהבנתי, דבר זה מתבסס על מעמד הר סיני, בו עם שלם ראה את ההתגלות של הכח העליון/בורא העלום. ומעמד זה עובר במסורת מדור לדור. ומעמד שעם שלם היה עד אילו אי אפשר להמציא, וזאת בשונה מהאמונה של הנוצרים והמוסלמים שמבוססת על אדם, שהם מאמינים שאלהים התגלה לישו, או שאלהים התגלה למוחמד. אך האמונה שלהם מתבססת על אדם.
וכפי שהרמב"ם כותב בהלכות יסודי התורה פ"ח
א משה רבנו*לא האמינו בו ישראל, מפני האותות שעשה: שהמאמין על פי האותות*יש בליבו דופי, שאפשר שייעשה האות בלאט וכישוף ... ובמה האמינו בו, במעמד הר סיניי: שעינינו ראו, ולא זר, ואוזנינו שמעו, ולא אחר*האש והקולות והלפידים. והוא ניגש אל הערפל, והקול מדבר אליו; ואנו שומעים: משה, משה*לך אמור להם כך וכך. וכן הוא אומר "פנים בפנים, דיבר ה' עימכם ... ומניין שבמעמד הר סיניי לבדו, היא הראיה לנבואתו שהיא אמת שאין בו דופי*שנאמר "הנה אנוכי בא אליך בעב הענן, בעבור ישמע העם בדברי עימך, וגם בך יאמינו לעולם" (שמות יט,ט):
ולסיכום דברי הרמב"ם, האמונה לא יכולה להתבסס על אותות ומופתים, אלא על כך שעם שלם ראה את ההתגלות של אלהים.
אך דבר זה אינו מובן לי מכמה סיבות.
א. מדוע אי אפשר לתלות "התגלות אלוהית" בקסם או מופת שמשה עשה. ובעצם ההתגלות היתה של קסם של משה ולא של הכח העליון שברא את העולם.
ב. גם אם היתה התגלות של כח על טבעי כל שהוא, הרי גם לפי היהדות ישנם כוחות טומאה (לא שראיתי איזה כח כזה, אבל היהדות לא שוללת אותם), ואכן היתה התגלות של כח עליון כל שהוא, אבל אין לה שום קשר לבורא העולם.
ג. כלל לא היתה התגלות של כח עליון או איזה מופת שמשה עשה, פשוט משה עבד עליהם בעיניים. הוא רצה לשלוט בעם וזאת היתה הדרך שלו לעשות זאת, להכתיר את עצמו כדוברו של אלהים.
לפני שאתחיל אביא סיפור קצר, בקורס גישור אותו אני עושה עכשיו המנחה עשה ניסוי קטן להסביר לנו עד כמה אי אפשר להאמין לסיפור שמגיע אלינו אותו לא ראינו בעצמנו. המנחה הוציא מהכתה 4 תלמידים וחילק לשאר התלמידים שנשארו בפנים דף סיפור, לאחר מכן הוא הכניס אדם אחד לכתה ונתן לאחד המשתתפים לספר לו את הסיפור בע"פ, לאחר מכן המנחה הכניס אדם נוסף ונתן לאדם שזה עתה שמע
תשובה
שלום וברכה
התלבטויות בנושא אמונה הן הזדמנות עצומה לשדרג את העולם האמוני מעולם נמוך לעולם גבוה ועמוק. בשעה שהן מופיעות על האדם לראות את האפשרויות הגלומות בהן ולנסות להפיק מהן את המיטב.
א. אכן אין דבר שלא ניתן לתלות אותו בדבר אחר. עם ישראל תלה את התגלות מעמד הר סיני כבר לאחר ארבעים יום במשהו שכרוך בעגל. אינני חושב שיש קסם שניתן לעשות אולם ניתן במשך זמן לעבוד על עם שלם. אולם העובדה שניתן לתלות בדבר מסוים מחייבת את האדם לשקול את שתי האפשרויות – ההנחה שהמעמד היה והועבר על ידי אבותינו או ש"הומצא" סיפור כזה והעם כולו שוכנע. האפשרות הראשונה סבירה הרבה יותר.
ב. איני מבין דיי בכוחות טומאה.ברם, להבנתי, כוחות טומאה אינם יכולים לחולל את המהפכה שמעמד הר סיני חולל.
ג. אני מבין שיש הרבה אפשרויות. לכל דבר. כתבתי על כך בסעיף א, וגם את ההתמודדות עימן.
ד. אינני מבין כיצד עולה מהתורה התחושה שמשה ביים את כל המעמד. אם זו התחושה – אלו כנראה כוחות הטומאה בהן מדובר. מהתורה שאני קורא לא עולה שום תחושה כזו. להפך – יש בה רצון להתחמקות מהשליחות, היא מספרת גם על כשליו של משה רבינו, וכדו'. לא זה מה שעולה בבני אדם שהם קוראים את התורה. אינני מצליח למצוא בכל הפסוקים שהבאת הוא אמינא רצינית לטעון כי הם אכן מתארים קשר נגד העם: אתה ממציא עליה של משה להר בשלושת הימים האלה; אתה ממציא מדורה – בעוד שבתורה כתובים דברים שונים לחלוטין; אתה מתעלם מקול אלוהים שהעם שמע; אתה "מדלג" על שתי הדיברות הראשונות, שהן לבדן שומטות את כל ה"תיאוריה" שאתה כותב ועוד ועוד. הבה נאמר זאת כך: התיאוריה שאתה מנסח מופרכת הרבה יותר מאשר כל טענה אמונית שקיימת. איני מוצא בה טעם.
ה. ההתבססות היא אכן בעיקר מסורת שהועברה אלינו, ומכאן חשיבותה העליונה.
כל טוב