האם יש גורל?

שלום רב, מיכל.
נתחיל מהסוף. כשיהושע בן נון מפיל גורלות לחלק את הארץ, ברור שאין המדובר רק ב"מזל", אלא במעין הגרלה בה מי שקובע את התוצאות הוא הקב"ה. ברור כי גם בהגרלה "רגילה" הקדוש ברוך הוא מחליט על התוצאה, אך שם ההתערבות לא ישירה, אלא כפופה לחוקי הטבע (שהם הנהגתו של ה´ בעולם), בעוד כאן ההתערבות ישירה.
כל מה שקורה לנו (ואינו שייך לבחירה החופשית) נגזר עלינו מלמעלה, וחז"ל דנו רבות בשאלה האם "יש מזל לישראל". המסקנה היא שבני אומות העולם כפופים למזל, בעוד שבישראל המזל לא שולט. אין כאן הכוונה לומר כי המזל לא קיים. הוא קיים, אך בעזרת תפילה ומעשים טובים ניתן לשנותו לטובה, וע"י מעשים לא-טובים אפשר, חלילה, לשנותו להיפך.
ישנם שני סיפורים ידועים המסבירים את העניין.
הראשון כבר מיציאת מצרים. פרעה אומר למשה רבנו "ראו כי רעה נגד פניכם", וכבר רש"י מסביר כי האצטגנינים (אסטרולוגים של ימינו) שלו אמרו לו כי יש נגד בנ"י כוכב בשם רעה, המלא דם, מה שאומר שאם בנ"י יצאו ממצרים, הם ימותו. הכוכב הזה אכן היה קיים, אך פרעה לא ידע כי בזכות דבקות בני ישראל בה´ בעת יציאת ממצרים, הדם היה דם המילה, ולא דם של מוות חס ושלום.
בסיפור השני, בא אצטגנין לרבי חנינא בן דוסא (אני מקווה שאיני טועה באמורא...), ואומר לו כי ביום חתונתה של ביתו, היא תמות, ורבי חנינא בן דוסא שומר את הדבר לעצמו. בערב החתונה, כשהיא נכנסת לישון, מורידה ביתו סיכה משיערה, וכיוון שהיא לא מוצאת מקום לשים אותה, היא תוחבת אותה לתוך חור בקיר. למחרת בבוקר, היא שולפת את הסיכה ומוצאת עליה נחש משופד. כשהיא מספרת על כך לאביה, שואל אותה רבי חנינא בן דוסא איזה מעשה טוב היא עשתה בערב הקודם, והיא מספרת לו שראתה עני מגיע, וכדי שלא יתבייש מסרה לו את סעודתה. אותה גמילות חסד, שנעשתה בלב שלם, כשבזמן סעודת חתונתה חשבה על העני במקום להתעסק בעצמה, כמו שרוב העולם היה נוהג, הסירה מעליה את הגזרה...
כך שאם נסכם, מיכל, גם את וגם המורה צודקים. יש בהרבה דברים גורל, שנקבע מראש, אך מצד שני, אפשר, ע"י תפילות ומעשים טובים, ובכלל על ידי הבחירה החופשית, לשנותו. יוצא, שאם כוונתך במילה גורל היא שה´ קובע מה יהיה כל רגע ורגע – ברור שכך הוא הדבר, אך עלינו להשתדל מהסיבה האמורה לעיל, ומסיבות רבות נוספות (השטן מקטרג בשעת הסכנה, עניין ההשתדלות, ועוד) שלא כאן המקום לפרטן. אך אם הכוונה היא כי ברגע לידתו קבוע לאדם מה יקרה בכל חייו – לא כך הדבר. ישנו מתווה בסיסי, הפתוח לשינויים, כתוצאה ממעשינו...
מקווה שעניתי,
משה כהן.