שאלה
בס"ד
שלום הרב.לאחרונה נפוץ בארץ, בעיקר בערים, תמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. הורי אנשים קשישים וחולים. הם גרים בבנין משותף בעיר. בנין בן 3 קומות עם 12 דירות. באותה דירה הם גרים מאז נישאו ובאותה דירה קטנה (60 מ"ר) גידלו באהבה את ארבעת ילדיהם. פתאום היום, באים אליהם עם תוכנית תמ"א 38 ומנסים לכפות עליהם מספר דברים מאוד לא נעימים! מכריחים אותם להגדיל את הדירה (אמנם לא על חשבונם אבל הם פשוט לא מעוניינים בזה!). מכריחים אותם לגור באותו בנין שיעבור את תהליך התמ"א 38, תהליך שיכול לארוך כשנה וחצי. כמו כן יבנו קומה או שתיים על הגג וגם דירות גן בקומת הקרקע על חשבון הגינה המשותפת. הגדלת הדירות באותה צורה גם בבנין השכן שיעבור גם את אותו התהליך, תצמצם בצורה משמעותית את המרחק בין הבניינים ותגרום לצפיפות. הקבלנים גם לא מציעים כל דיור חלופי על חשבונם לתקופת הבניה בבנין. ואני תוהה, האם כל זה מותר על פי התורה הקדושה?! האם זו לא הפקעה?! שלא לדבר על כך שיגורו באותו בנין יותר דיירים כי יהיו יותר דירות. איך יתכן שכאילו בשם הצדק (חיזוק היסודות והעמודים של הבניין כנגד רעידות אדמה), המדינה מאפשרת כזו עוולה והכל בכדי לתת להרוויח עוד כסף לכל מני קבלנים ונד"לניסטים? האם לדעת הרב יש עילה ללכת עם העוולה הזו לבית הדין? אולי לבג"ץ?
תודה
תשובה
שלום
אינני מכיר את החוק על בוריו אלא כללית, ולכן לא אענה לך בצורה מפורטת אלא בכלליות.
ככלל רשאי רוב להכריח מיעוט לנהוג על פי הדרכים שהכריע הרוב, כידוע בשם רבינו אשר והרשב"א וכהכרעת השו"ע בחושן משפט רלא´.
אולם כל זה הוא בתנאי שמדובר בהכרעות שאינן פוגעות בזכויות הבסיס של המיעוט. אולם אם זכויות הבסיס של המיעוט נפגעות, אין ביד הרוב להכריח אותם לנהוג בצורה שבה יפגעו. כך כותב המרדכי בבבא בתרא בשם רבינו תם.
אולם דעת חלק מהראשונים שמותר לרוב לכפות המיעוט גם בהפסד זכויות היסוד שלהם.
והחוות יאיר (הובא בפתחי תשובה שם בחו"מ) חילק כך לדינא- אם מדובר בתקנות שלא נוגעות לענייני תורה, הרוב יכול לכפות המיעוט. ואם מדובר בתקנות נגד דין תורה (בענייני ממונות כמובן), אלא שיש בהם צורך לרוב, אזי היחיד יכול לעכב והרוב לא יכול לכפותו, ובלבד שהיחיד זעק על כך בתחילת התקנה.
וכל זה בכפוף לכך שנועצו ברבנות הראשית, כמובא שם בשו"ע, וביאר הר"ן (הובא ברמ"א שם) שבהכרעות שאין בהם הפקעת ממון לא צריך חכם, אולם אם מדובר בהוצאת ממון מהמיעוט יש לפנות לחכם או בי"ד דאלימי לאפקורי ממונא וכמובא בביאור הגר"א על אתר.
בנוסף לזה כאן יש צד של תקנת מדינה, שאין לראות בה רק הכרעת קהילה ורוב אלא צד ממלכתי יותר של ניהול המלכות כראוי ושיקולים רחבים של משרדי הממשלה, והם יכולים לכפות על היחיד גם מה שמן הדין בממונות לכאורה היה הדין עימו, וזה מצד סמכויות מלך שגודר פרצות וכו´.
לכן בפשטות נראה שיש כאן צדדים לכאן ולכאן, והדבר תלוי בידיעת החוק על בוריו והבנת המציאות של הוריך הי"ו, ועוד כמה פרטים הנוגעים לבניין שלכם.
אני ממליץ לך לפיכך כמובן לא לפנות לערכאות של נכרים אלא לבית דין רבני, שיחקור את החוק ואת ענייני הבניין לפרטים וישמע שני הצדדים, ויפסוק בעניין, ואם הוא מכריע לטובתך, הדיירים צריכים להקשיב לו ולהמנע מלהסכים לשינויים בבניין.
אך אם הדיירים לא יקבלו עליהם דין תורה, אתה אנוס ללכת לערכאות, ותפנה לבית המשפט.
בהצלחה