שאלה
בס"ד
שלום הרב.
ראש ממשלת ישראל יוזם חוק אותו הוא מכנה "חוק המסתננים". אותו חוק קובע כי פליט (סודני נניח) אשר ימצא בשטח מדינת ישראל, יכלא ל 5 שנות מאסר. כמו כן, אזרח ישראלי שיסייע לפליט בשטח מדינת ישראל, יכלא ל 15 שנים.
האם אין החוק הזה מזכיר לנו את המסופר בתורה על העיר סדום? גם בעיר סדום היה חוק שאסור לעשות חסדים ומי שעשה חסד הוצא להורג.
אסור גם לשכוח מה היה סופה של העיר סדום, שנחרבה קליל ע"י ריבונו של עולם שאינו אוהב בני אדם רשעים!
כמו כן, בהמשך לשאלתי הקודמת בענין היחס של אזרחי מדינת ישראל אל הפליטים, קראתי בעיון רב את דברי הרב אבל עדין עם כל ההלכות, נראה לי שאיבדנו את דרך הארץ שלנו. אנחנו כל כך צמודים להלכה בצורה יבשה שאולי איבדנו בעצמינו את צלם האנוש שלנו. כי הרי יש כאן שאלה מרכזית והיא, מי יקבע את מדד היכולת של מדינת ישראל לסייע לפליטים? ראש הממשלה? ואולי שר האוצר? ואולי בכלל הרב הראשי לישראל? כלומר, מי הדמות המוסרית שיכולה לקבוע דברים כאלה שהרי מדובר בלחרוץ גורלות של בני אדם לחיים ולמוות. האם ראש ממשלת ישראל הוא אכן דמות כה מוסרית שיכול לקבוע דברים כאלה? הרי עינינו רואות שאינו מסוגל לדאוג לעניי עירו ולא בגלל מגבלות כלכליות (ישראל היא אחת המדינות העשירות בעולם!)אלא סתם בגלל שרירות לב או אינטרסים צרים.מה דעת הרב?
תודה!
תשובה
שלום וברכה
הנושא הזה הוא נושא מורכב מאוד מאוד.
את עמדתי כתבתי כאן: http://ypt.co.il/show.asp?id=52393.
כפי שתראה, אני חושב כי אסור לנו לנהוג כסדום ועמורה, ובד בבד אנחנו חייבים להגן על עצם קיומנו, ולא לאפשר את "כיבוש" מדינת ישראל על ידי מסתננים. אנחנו לא רשעים, ועל כן אנחנו חייבים לנהוג כלפיהם כבני אדם, אולם גם לצדיקים יש זכות לשמור על קיומם, והדבר המוסרי הוא לשמור על הקיום שלנו.
הדברים שכתבתי כלל אינם "צמודים" להלכה. הם לא צמודים לא בשל העובדה שלא צריך להיות צמוד להלכה, אלא בשל העובדה שהשאלה אינה רק שאלה הלכתית.
קביעת היכולת שלנו היא אכן קשה מאוד, וקשה לדעת כמה מדינת ישראל יכולה להכיל בתוכה וכמה לא. נראה לי כי העמדה שאומרת שבנתיים מי שהוא באמת נרדף חרב ואינו יכול לשוב לארצו – אנחנו ננסה להכילו, אולם מי שהסתנן מארץ שהוא יכול לחיות בה – יוחזר למקומו, היא עמדה צודקת מבחינה מוסרית ואפשרית מבחינה מעשית.
כל טוב