האם הרמבם היה גזען

שלום רב לך דוד
אני שמח שאתה שואל, וטוב שאתה עוסק בנושאים של קישור בין דתיים לבין חילוניים. האחדות בעם ישראל היא דבר חשוב מאד, ובמיוחד בקירוב רחוקים, מאלו שלא גדלו על קיום תורה ומצוות, גדלו עם דעות כוזבו שהושפעו מכל מיני גורמים, חשוב ביותר לדון אתם ולהוציא מהם את הדעות האלו ולגרום לכך שהתורה תובן כפי האמת, ובכך גם יחזרו כולם אל דרך התורה, שיראו את האור שלה וממילא יחזרו למוטב, אך כאשר ההבנה היא לא נכונה, ממילא הדברים אינם מאירים, והם גורמים לכך, שהאדם ידחה אותם מפני החוש המוסרי שלו, ולכן חשוב לברר כיצד התורה איננה סותרת את החוש המוסרי אלא להיפך הוא באה ומרוממת את המוסר האנושי להיות גדול יותר, טהור יותר וטוב יותר.
וכלל אמרו לנו חז"ל (ירושלמי פאה א, א´) "כי לא דבר ריק הוא מכם" אם ריק הוא מכם הוא ריק שאין אתם יגיעים בו. וכאשר לא יגיעים לא מבינים א הדבר בצורה נכונה, ואז נראים הדברים שלא מתאימים לאדם.
אותו הדבר בנושא שאתה מעלה, נושא הגזענות, שכאשר מסתכלים על הדבר בשטחיות נראה שאפשר בקלות למצוא דברים בתורה וברמב"ם שהם נראים שהם גזענים, ולכן ישנה דחיה מכך, אך צריך לעיין עוד ועוד בדברים, להבין שהחסרון הזה הוא מאי הסתכלות מספיק מעמיקה שלנו, וכאשר נעמיק לראות יותר ממילא נראה כיצד לא רק שאין בדברים כל גזענות אלא שהם האמת הגדולה שכל אחד רוצה שהיא תופיע באופן השלם ביותר.
לגבי השאלה הזו של גזענות ויהדות ישנן כמה תשובות ידועות:
1. גזענות זה רק כאשר השני לא יכול גם כן, שאני אומר שאני שונה בכל מהותי ויותר טוב והוא לא יכול להיות כמוני, אך הואיל וכל גוי יכול להתגייר ממילא להיות כמוני אין כאן גזענות.
2. ה´ שברא את העולם, נתן לכל אחד את היעוד שלו, ולישראל יעוד שלהם, כל דבר הפוגע ביעוד הוא מזיק לישראל, ולכן הדין צריך להיות חריף על כך, לא מפני פחיתות הגוי אלא בגלל שזה מזיק ליעוד. ולמי שהיעוד שונה ממילא הוא צריך לקיים את היעוד שלו ויכול להגיע לאותו שכר כאשר יקיים את היעוד שלו. וכך הגוי שמקיים 7 מצוות בני נח יש לו חלק לעולם הבא.
3. הגדלות והמיוחדות של ישראל גורמת למחוייבות ולא רק ליתרון, ולכן כאשר ניתן לאדם תפקיד וכוחות ותכונות לקיים את היעוד שלו, אין בכך גזענות.

וכן ישנן עוד תשובות רבות, אך ישנה נקודה שחשוב לברר כאשר עוסקים בנושא, והיא החשיבות של הבנת מושג הגזענות, שכן הרבה מושגים אנו מסבירים אותם ומבינים אותם וכך גם מתייחסים אליהם על פי הרושם שאנו מקבלים מכל מיני דברים שבאים לנו מבחוץ, לדוגמא, נושא השלום, כאשר אנו רגילים לראות אותו בצורה שמדובר כיום על שלום בין ישראל לבין הערבים, ממילא מצטייר כאילו הדתיים הלאומיים מתנגדים לשלום, ואילו בתורה ובתפילה אנו מוצאים את החשיבות של השלום במקומות רבים, אלא שכאשר השלום הוא מצוייר בצורה לא נכונה, ממילא יש לנו דחיה משלום כזה שהוא לא שלום, אך כאשר הוא בא ומופיע בצורה המתוקנת מתגלה שהוא מרכז השאיפות שלנו.
כך גם בנושא של הגזענות. אנו בתת מודע שלנו זוכרים את הגזענות הנוראה של אירופא ושל גרמניה והיחס שלהם אלינו, ובכך כל גזענות משרה עלינו הרגשה קשה, אך כאשר אנו ננקה את המושג מכל הרשמים שהשאירו עליו הפירושים המעוותים, ממילא נראה שאין בו כל בעיה בפני עצמו. גזענות זה שינוי בין אחד לשני, בין עם לעם, ודבר זה הוא ברור, הוא מציאות שאי אפשר להתכחש אליה, וגם הקישור של כל אחד אל העם שלו, הוא דבר טבעי, ואם יבוא אדם ויטען על אנגלי שהוא אוהב את האנגלי ולא את הערבי, שהוא גזעני, ברור יהיה שהדברים לא יתקבלו על הדעת, השאלה היא מה לוקחים ועושים עם הידיעה הזו. התורה היא בודאי גזענית, היא מיועדת לישראל, וגוי שעסק בתורה חייב מיתה, אך אין אנו צריכים להרגיש דברים לא טובים עם זה שהרי כל אחד עם היחודיות שלו ועם ההדרכה שלו, ומ לכך עם אילו שהן בעיות של גזענות?
יש עוד אפשרות להאריך בנושא, אך נראה לי שהדברים ברורים ולכן לא אאריך יותר ואם תרצה אשמח להמשיך ולהסביר בכתובתי zahig2@walla.com
בברכה
יצחק.