שאלה
כבוד הרב, שלום!
הייתי רוצה מאוד לשמוע את חוות דעתך לגבי סוג קשר שבו אני נמצאת.
אני בת 18, מסיימת י"ב.
במשך כמעט שנתיים (מתחילת י"א) אני מקיימת קשר עם בן מהשבט שלי. התחלנו לשוחח מעבר ל"היי וביי" בתחילת י"א ולאחר שעות של שיחות שנמשכו תקופה התחלנו "לצאת". למען האמת, זה לא הסתדר כ"כ ביננו.(טעמי אופי ואולי אף דת-הוא היה פחות דתי ממני). החלטנו להשאר "ידידים". נשארנו, והפכנו לחברים טובים מאוד, אך מעולם לא הצלחתי להפסיק לחשוב עליו כעל "יותר מידיד". היו תקופות שהיינו קרובים יותר והיו תקופות שמאוד מאוד התרחקנו, הוא הפך לחילוני (אע"פ שלמד בבי"ס דתי)ובכלל התרחק ממה שכ"כ מוכר ואהוב עלי. באיזשהו שלב החלטתי להפסיק את הקשר כי הבנתי שאני בעצם אוהבת אותו, אך לאחר שבועיים של נתק...הוא צלצל ופשוט לא יכולתי לסרב... לאחר מקרה עצוב מאוד שקרה בשנה האחרונה (שלא אפרט עליו) התקרבנו שוב, מאוד. הפכנו שוב להיות חברים טובים, מאוד. הבנתי גם שמעולם לא הפסקתי לאהוב אותו אעפ"י כל השכנועים העצמיים. היה קשה לי מאוד להיות שרויה בקשר שכזה...
לאחרונה הוא מאוד מאוד התקרב שוב לדת והוא בעצם במן תהליכי חזרה בתשובה. בשבועות האחרונים היינו נפגשים מידי ערב פעם אחר פעם, שעות על גבי שעות, והיה לי כ"כ טוב, אבל גם מאוד עצוב.
ופתאום, השבוע, הוא אמר לי, וכ"כ במפתיע ללא הכנה מראש, כי הוא קלט שיתכן שמה שחיפש כל הזמן נמצא ממש כאן, מתחת לאף שלו, שלקחו לו שנתיים אומנם להבין אבל....שהוא כבר לא מאמין שיש רק "ידידות" בין בן לבת וכנראה קיים כאן משהו מעבר, שהוא מבולבל כ"כ... דברנו על זה, חשבנו והחלטנו "לנסות". הוא לא אמר "אני אוהב אותך" כיון שטען שאין הוא יכול לומר משהו חד משמעי אבל בכל זאת... החלטנו לבטל את מושג ה"ידידות" ולראות לאן זה מתפתח.
שאלתי היא האם זה ראוי? האם זה נכון? ואני הרי כ"כ אוהבת אותו! שנתיים! והנה, סוף-סוף יש סיכוי! והוא כ"כ מתקרב שוב לדת! כשרות, שבת, הכל! הוא תמיד היה רציני בדעותיו לגבי "קשר רומנטי" ואף אמר לי כי אינו מחפש "ריגושים" (כך אני גם מכירה אותו) ושאפילו יתכן כי ינשא לחברה הראשונה...
האם ה"ניסיון" שלנו באמת "שווה משהו"? האם ההחלטה נכונה? הייתי שמחה להוועץ בך, הייתי שמחה לקבל חוות דעת.
מצטערת על אורך השאלה, אבל זה מאוד מאוד חשוב.
תודה מראש,
תשובה
שלומות
מסתבר שהקשר ביניכם עמוק ורציני
העובדה שהוא נמצא בתהליך עמוק של חיפוש זהות אישית - ברורה ,
אני מציע לך להמתין קמעא ולהותיר את הקשר על "אש" בינונית , לבחון האם באמת הכיוון הכללי הוא של שמירת תו"מ , אני רואה בכך תנאי הכרחי ליכולת לקיים קשר ברור, עמוק, מקיף.
אם תראי שהוא מתמיד במגמת ההתקרבות , ובעיקר אם תחושי שההתקרבות שלו נובעת מצרכים שלא ולא מתוך רצון לחזק את הקשר איתך , אינני רואה סיבה שלא לפתח את הקשר ולהביאו למשהו רציני ומשמעותי.
בהצלחה
שי
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם