שאלה
לכבוד הרב שלום!
יש לי שאלה בראש כבר חודש בערך ואשמח אם תוכל לענות לי עליה.
בספר שמות מסופר על זה שהמצרים שמו תינוקות יהודים במקום לבנים במבנים שלהם...ואז מסופר שם שמשה שואל את ה' למה התינוקות האלה סובלים וה' לא מציל אותם? וה' עונה למשה שתינוקות אלו, אם לא ימותו עכשיו, לעתיד לבוא שכשיגדלו הם יהיו רשעים. כהוכחה ה' אומר למשה לקחת תינוק אחד ובאמת כשתינוק זה גדל הוא היה רשע (מיכה). מנגד, בספר בראשית מסופר על הגר וישמעאל שגורשו מביתו של אברהם אבינו, אז במדבר רואים שישמעאל כמעט מת והמלאך שאל את ה' למה הוא לא הורג כבר את ישמעאל שהרי לעתיד לבוא הוא יהיה רשע!? והקב"ה עונה לו שכעת הוא אינו רשע ולכן הוא "לא יכול" להרוג אותו.
לכאורה קיימת כאן סתירה לא?
תודה רבה ויישכ כח על עבודת הקודש!:)
תשובה
שלום וברכה
קודם לתשובה הבה נעשה סדר.
חלק מהדברים שכתבת שכתובים בתורה אינם כתובים אלא באגדה , אם כי כמובן גם היא מקור חשוב שיש להתחשב בו.
השאלה עולה גם בעוד מקומות, כמו בבן סורר ומורה, שהקב"ה ציווה עלינו להענישו אף על פי שעדיין לא חטא, כי הוא נידון על שם סופו.
האם אנו בסופו של דבר מסוגלים לעמוד על הדרכים של הקב"ה – מתי הוא כן דן על שם העתיד ומתי לא ?
יש מפרשני רש"י (כגון רבי אליהו מזרחי) שהתמודדו עם השאלה הזו וניסו לתת לה תשובה הנכונה תמיד.
נראה לי כי קשה אכן למצוא עיקרון חד משמעי. באופן כללי, הקב"ה דן את בני האדם לפי מה שהם, לאור העיקרון ש"אין לדיין אלא זמנו ומקומו". החריגים הם במצבים בהם או שיש מטרה אלוקית אחרת (שעבוד מצרים) ואז יש צורך במישהו והקב"ה בוחר את אלה שעתידים להיות רשעים או כשלונות גדולים.
זה לא מסביר את מה שקורה בדין בן סורר ומורה שצריך להסביר אותו בדרך אחרת.
כל טוב