שאלה
שלום לכבוד הרב.
במהלך צום תשעה באב עלתה בי המחשבה הבאה, אם היה לנו היום בית מקדש האם העם היה יותר מוסרי? האם היה יותר יושר ופחות חוצפה בארץ? כידוע רוב העם היהודי בארץ ובתפוצות איננו שומר מצוות האם קיום בית מקדש באמת היה מקרב אותם ליהדות? אני מסתכל על האנשים מסביבי ואני שואל את עצמי מה יכול לשבור להם את השגרה נטולת המצוות שבה הם חיים ,את השטחיות והרדידות של התרבות הישראלית -חילונית.
תודה.
תשובה
שלום וברכה
בית המקדש לעצמו אינו מבטיח את העובדה שהעם יהיה יותר מוסרי.
ההוכחה לכך היא פשוטה מאוד: היה בית מקדש, והעם היה לא מוסרי, ולא רק העם כי אם גם משרתי המקדש עצמו – בין אם אלו בני עלי, ובני אם אלו הכהנים שהושע הנביא מדבר עליהם בחומרה גדולה.
יש שתי סיבות לכך: ראשית, שום דבר אינו יכול להבטיח התנהגות מוסרית, אלא ההתנהגות המוסרית עצמה. יש מסגרות המסייעות להיות יותר מוסרי, כמו תלמוד תורה, אולם הן לא מבטיחות את ההתנהגות המוסרית עצמה. בכלל אין מסגרת שיכולה להבטיח שום דבר. התנהגות מוסרית מחייבת עבודה, מאמץ, הכרעות בשעת מבחן וניסיון, וכל אלה יכולים לנבוע ממקור אחד בלבד – מנשמת האדם.
הסיבה השניה היא שלעתים דווקא בית המקדש עצמו יכול להרחיק מהתנהגות מוסרית. דווקא בשל העובדה שהתחושה היא שעובדים אלוקים בבית המקדש – בעבודת הקורבנות וכדו' – אפשר שאדם יחוש שהוא יוצא ידי חובתו בעניינים אלה, ויזניח את הנושאים המוסריים הפשוטים.
על כן, בנבואות אנו מוצאים בדיוק את ההפך. לא בית המקדש הוא היותר את המוסריות, כי אם המוסריות היא תנאי הכרחי לבניין בית המקדש. אפשר שזו הדרך שאנחנו צריכים לפלס גם היום כדי לקשור את עם ישראל ליהדותו – להתחיל דווקא במוסר ובצדק ובמשפט, ומשם לטפס למעלה לבקשת קרבת אלוקים ועולם רוחני פנימי עמוק. אם נלך בדרך זו נמצא כי בתשתית היסודית יש הרבה אפשרויות גם בתרבות החילונית-ישראלית, ומשם כאמור אפשר להגיע רחוק מאוד כלפי מעלה.
כל טוב