שאלה
יש לי עבודה על אמונה ובחרתי אם חברתי לעשות על בושה היסתכלתי בספרי מידות אך על בושה לא מצאתי ואני רוצה לדעת מדוע בושה הינה מידה טובה? הרי כאדם מתבייש כדוגמא מבני אדם אז הוא אינו יכול לתקשר אם בני אדם ורוצה אני לדעת איך מתגברים על מידה זאת ואולי זה יעזור גם לי אפילו וגם אני רוצה לדעת האם חוסר ביטחון עצמי מתקשר לעניין זה!!!
מקווה לקבל מענה בהקדם(:
תשובה
שלום וברכה!
מה שאני עומד לכתוב מבוסס על ההקדמה לספר "ארחות צדיקים". בעבודת המידות כל דבר צריך להעשות בצורה הנכונה, והשאלה ששאלת היא באמת טובה, כי יש בושה שהיא בושה טובה ויש בושה שהיא לא טובה.
בושה טובה - לדוגמא, אדם יודע שהוא עבר על חטא אז הוא מתבייש בזה.
בושה לא טובה - לדוגמא, אדם שרואה שחברים שלו מרביצים לחבר אחר ומתבייש לומר לחברים שלו להפסיק. זו בושה פסולה.
כלומר בושה שלילית היא בושה ה"מכבה" אותנו, גורמת לנו לפחד מיצירת קשר עם הסביבה, מונעת מאיתנו את האפשרות והרצון לעזור, אם עזרה זו כרוכה בהופעה פומבית או בעניינים הדורשים קצת אומץ והתגברות על פחדים.
אני מאוד ממליץ לקרוא את מידת הבושה בספר ארחות צדיקים. זה מאוד יעזור לך לדעתי.
איך מתגברים על מידת הבושה הלא רצויה?
צריך ליצור אצל האדם את המידה ההפוכה, ואז לאזן את המידות. הרמב"ם בשמונה פרקים כותב שבשביל לאזן מידות יש לנטות לקיצוניות השניה ואז לשוב לאמצע.
לעניינו, כדי לאזן את הבושה צריך לנטות למידת העזות בצורה אינטנסיבית ואז לשלב בין העזות דקדושא לבין הבושה. שילוב זה יצור בעז"ה שלימות במידה הזו.
אשמח להמשיך לעזור בכל מה שאוכל לעזור במייל שלי:
elchananshmuel@gmail.com
בהצלחה!
אלחנן.