שאלה
שלום רב ושנה טובה.
בהקשר של דרישת התורה בימינו שמעתי אותך כבר פעמיים מדבר על כך שלכאורה בימינו זמן ק"ש צריך להשתנות כי נפסק כרבי יהושע: "עד שלוש שעות שכן דרך בני מלכים לעמוד בשלוש שעות" (בניגוד לדעת ר' אליעזר שגומרה עד הנץ).
בני המלכים יכולים להרשות לעצמם לקום אחרונים ומכיוון שבשעה זו עדיין קבוצה קטנה קמה זה עדיין נחשב לציבור כזמן קימה
אני לא יודע למה זה רק לכאורה ולא הלכה למעשה אבל אולי זה יהיה למעשה בשבילי ובשביל חיילים כמותי ששומרים כמה שעות בלילה, ובשביל מי ששומר בשעות אלו אפילו הצבא מגדיר שהוא לא צריך לקום למסדר בבוקר ויכול לקום בעשר או ב12 ואפילו עשר עכשיו בשעון חורף יוצא אחרי זמן ק"ש וגם אחרי זמן תפילה אפי' לדעות המקלות.
אם בני מלכים יכולים לקום מאוחר מפני שיש להם יכולת, האם לא ראוי שאנו החיילים שמצווים לשמור יומם ולילה ומכורח המציאות שלנו היום מתחיל מאוחר מאדם רגיל וזה ה'ובקומך' שלנו ממש, נזכה לישון את שעות השינה היקרות שהצבא קוצב לנו, ולקום מאוחר בלא חטא ובלא הרגשת חטא?
וגם האם אפשר לפסוק לנו בזמן תפילה כדעת חכמים- עד חצות לכתחילה.
בשני המקרים אם ייפסק כרגיל ונגיד שיום אחד לא אתעורר, האם קיימתי את מצוות ק"ש לפחות בדיעבד בהתחשב בנסיבות או שגם לי זה ייחשב רק כקורא בתורה?
תודה על ההקשבה, יהונתן
תשובה
שלום וברכה
א. מה ששמעתי ממני היה בהקשר של דרישת התורה על ידי הסנהדרין. הסנהדרין תצטרך לדון בכל סעיף וסעיף בשולחן ערוך מחדש – ובין השאר מהו "ובקומך" של היום, או כיצד משיבים אבדה מדאורייתא במציאות ימינו ומקיימים "עד דרוש אחיך אותו", וכך ביחס לכל סעיף וסעיף. אולם לכל זה אין משמעות לפסיקת הלכה של ימינו.
ב. מכאן שלקביעה זו אין משמעות לאף קהילה בעולם, וביניהן גם לא לקהילת החיילים.
ג. שוחחתי על שאלה זו עם רבנים נוספים. לדעתם יש אחת משתי אפשרויות: ראשונה בהן היא לקום, ליטול ידיים, לקרוא קריאת שמע ולשוב לישון; אפשרות שניה לראות אתכם כאנוסים אם זה אכן המצב.
כל טוב ויישר כוח