שאלה
אני דתיה בת 16 ויש דברים שאני נופלת בהם אני ממש משתדלת אבל לפעמים זה קורה לי..
1.האם אין לי זכות להקרות דתייה?
2.האם ילדים בגילי יכולים להגיד לי איזה מין דתייה אני? מה אם אני דתייה הכל צריך להיות מדוייק לפי התורה והחכמים,מושלם, אני יודעת שאסור ליפול ..אבל האם יכולים ככה לזלזל בי בנפילות שלי..?(דרך אגב הם חילונים )
תשובה
בעזה"י
שלום,
נתחיל בכלל:
"דתי" בעייני (ואני כבר מסתייג מיותר מדי קיטלוגים) הוא מי שמשתדל ורוצה לקיים את המצוות שה' ציווה אותנו.
אף אחד לא מקיים את כל המצוות,
גם כי יש מצוות שאי אפשר עדיין (במקדש, מצוות של כהנים בלבד, של גברים/נשים בלבד, חקלאים בלבד וכו')
וגם כי "אין איש צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"- כולנו נופלים לפעמים.
אז מה כן?
צריך להשתדל, לשאוף, לרצות, להתחזק, להצטער על כל כשלון ונפילה ולקום אחרי שנופלים ולהמשיך קדימה!!!
כך מתקדם אדם קדוש וירא שמים.
הרב קוק אומר שאף אדם לא יכול להיות מושלם...
אך ההשתלמות שלנו- ההתקדמות שלנו בנסיון ובמאבק להיות יותר שלמים, יותר גבוהים ויותר צדיקים היא היא השלמות האנושית.
מי שמשתדל באמת הוא אדם שלם.
לפרט:
מהצער שלך אני מבין שהנפילות כואבות לך.
שכואב לך שמפקפקים בכוונות הטובות שלך וברצונות הגבוהים שלך.
דווקא הצער הזה מוכיח שיש לך הרבה על מה לשמוח- הצער הזה מבהיר לך מה את רוצה:
את רוצה להתעלות, להתקדם ולא ליפול.
וזה הכי חשוב...
להצטער מנפילה- מותר ואפילו צריך (רק כך מתחילה תשובה) אבל ליפול עוד יותר בגלל הנפילה, להכנס לעצבות ולדכאון או ליאוש- זה בשופ אופן לא!
(רק אדם שלא מרגיש צער על נפילות צריך להבהל ולפחד שמא ליבו נעשה אטום...)
אף אחד לא יכול להגיד לך איזה מין בן אדם את- מלבד הקב"ה. והוא הרי מביט ללבב ולכוונה ולא רק למעשה.
אם את משתדלת להתקדם, לדבוק בה' יתברך ובמצוותיו - אין לך ממה להבהל.
אם את מתקדמת,לאט לאט,אבל הולכת קדימה ומתעלה- את בדרך הנכונה.
לא רק להקרא "דתייה" אלא גם יראת שמים ואהובה למעלה.
שה' ישלח לך ברכה ועוז
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם