האישה ביהדות

שלום לך.
לשאלתך הראשונה- כל המציאות בעולם הנשמות, המכונה בפינו "העולם הבא", שונה בתכלית השוני מן המציאות בעולם הזה, עולם החומר, בו נשמותינו נמצאות בתוך הגוף העשוי בשר ודם. לכן המושג "ביחד" "שם" לא דומה למושג "ביחד" "כאן". ובגלל זה גם שואלים לפעמים: אלמן/ה שנישא/ה שוב, עם מי יהיה בעולם הבא?
השאלות הללו זוכות להתייחסות, אך לענ"ד- אין טעם לחשוב עליהן, כי המציאות בעולם הבא איננה מציאות של קיום מצוות, אלא מציאות של קרבה לזיו השכינה, שהיא השכר על שמירת מצוות בעולם הזה, וממילא כל העניין של הזוגיות בעצם מקבל משמעות אחרת לגמרי ממשמעותו המוכרת בעולם הזה, ולא נוכל להבין בשום אופן את מה שיסבירו לנו על הזוגיות בעולם הבא...
ולעניין לימוד הגמרא. אכן, אני יודע כי יש מגדולי ישראל בדור שלנו, שמתנגדים שנשים ילמדו גמרא. יש להם מקור עליו הם סומכים בדעתם זו. זו דעה מפורשת במשנה מפורשת (מסכת סוטה, פרק ג' משנה ד')
"כל המלמד בתו תורה (כאילו) לומדה תפלות". הדברים נאמרו בהקשר של דיני אשה סוטה, שבעלה "מקנא לה", ומביא אותה לבית המקדש, כדי להשקותה "מים מרים מאררים" לבדוק האם אכן זנתה בעודה נשואה לו, כפי שהוא חושד, או לא. המשנה מספרת לנו שאם לאשה זו יש "זכויות" על מעשים טובים שעשתה, זכויות אלה "תולות" לה את העונש, כלומר: גם אם באמת עברה עבירה חמורה זו, ושכבה עם גבר זר בעודה נשואה, היא לא תמות מיד בשתיית המים המרים המאררים, אלא מותה יידחה.
ר' אליעזר הוא זה שאומר שלא ללמד את הבת תורה, כדי שלא תדע שיש לה אפשרות לחטוא בחטא חמור זה, ולהנצל מן העונש המיידי על ידי "זכויות".
אך כדאי שתדעי, שבאותה משנה, מופיעה דעה נוספת, דעתו של התנא בן עזאי: "חייב אדם ללמד את בתו תורה. שאם תשתה תדע שהזכות תולה לה".
את דעתו אף אחד לא לימד אותך. חייב אדם ללמד בתו תורה. חייב. זו חובה.
והסיבה, הפוכה בדיוק לדעתו של ר' אליעזר: אם יקרה שאשה תעבור עבירה חמורה זו, ותשתה את המים המרים המאררים, בעלה לא יודע בוודאות אם עברה או לא עברה. היא יודעת בברור שעברה את העבירה. והנה, היא רואה שהיא לא מתה אחרי שתיית המים, מה היא תחשוב? שכל התורה הבל ורעות רוח, ושטויות, חס וחלילה. כי התורה מבטיחה, שאם היא עברה עבירה, ושותה מן המים המרים המאררים- היא תמות. והנה, היא אומרת לעצמה- אני לא מתה. אז ככה כל התורה לא נכונה...
אז מה את אומרת? אסור ללמד תורה לבנות? או מצווה ללמד תורה לבנות?
אני חושב שלא אסור, ואין עליהן מצוות תלמוד תורה כמו לבנים, כלומר: ללמוד לשם הלימוד, גם דברים שהבן כבר יודע "ישר והפוך". אבל בוודאי מותר לבנות ללמוד גמרא, וטוב שילמדו ויבינו את כל ההלכות שהן צריכול לקיים. אז שלא ישקיעו הרבה זמן בלימוד הלכות תפילין, הלכות סוכה ולולב, הלכות איסור גילוח בתער, הלכות הקרבת הקרבנות בבית המקדש, וכו'. אבל שילמדו ברצינות ראויה הלכות שבת, הלכות ברכות, הלכות אכילת מצה בליל הסדר, הלכות הדלקת נרות חנוכה, הלכות כיבוד אב ואם ועוד ועוד ועוד...