שאלה
בע"ה
כבוד הרב שלום,
הייתי ואני עדיין בדעותיי נגד ההתנתקות. מלבד תקווה עמומה שאולי אולי באמת יכול להיות יותר טוב אם נהיה רחוקים מהאויב, והתקווה היא לאחר מעשה (כי לצערנו ההתנתקות קרתה), איני מסכימה כלל עם שום מהלך מדיני ובעיקר פוליטי הקשור להתנתקות.
ראיתי בטלויזיה את אירועי ההתנתקות. הלב נקרע, והמראות מלווים אותי עד עכשיו, וילוו תמיד. לא הייתי בגוש קטיף בימים אלו. לצערי.
במו עיניי ראיתי איך משפחות במורג התבצרו בגן ילדים, ובכו יחד עם החיילים, ועשו קריעה, וניסו ללא הפסק לשכנע את החיילים לעצור ולא להמשיך. ואיך לבסוף עם לב שבור הם התפנו. והאהבה הזו שהראו שני הצדדים הייתה עצובה כ"כ, אך נתנה שיעור מאלף לכל העם, ובמיוחד השתיקה את מקטרגי המתיישבים.
הכאב גדול ועמוק. עם זאת, אני רוצה לשאול איך ומדוע קוראים לחיילים "נאצים". יוצאים מהבית עם ידיים מורמות, וטלאי צהוב על החזה, כמו התצלום של הילד, מהשואה. ראיתי נשים ובחורות צעירות שצועקות לחיילות "אני מאחלת לך שתפילי את כל הוולדים שיהיו לך, שבכל ההריונות שלך תראי את הפרצוף שלי", ראיתי אישה אחת כואבת ועצובה, עם המון כעס (מוצדק) ושנאה לחיילת שעמדה מולה ולא זזה, נקרעת בין רצון להיעלם מהמקום ובין מחויבתה לצה"ל. האישה צילמה אותה עם הפלאפון ואומרת לה ולשאר החיילים "הנה, אני מצלמת אתכם, כדי שאני אוכל להראות לכולם מי גירש אותי" והיו עוד דברים שכואב מאוד לכתוב ועוד יותר להפנים.
שלא יובן לא נכון - הכעס של המתיישבים מוצדק, ברור ואמיתי. אבל השנאה לחיילים, ובמיוחד ההשמצות האלה... הרי הם רק הברגים הקטנים! המשמעות של סירוב פקודה עלולה להיות הרסנית לצה"ל, ובמקרה הגרוע יותר היו יכולים להביא "מתנדבים גויים שוחרי שלום" פרו-פלשתינים או כל סוג עוין אחר ואז זה היה עדיף? הרי הכל ממנו. והתפללנו, התפילות שלכם בגוש קרעו את השמיים, ניסינו, התאמצנו... חיכינו לנס ממש אבל המציאות למרבה הצער לא חייכה לנו. אבל - למתיישבים, יש את הרעל והאמונה בלב, להמשיך הלאה, לבנות, לא ליפול. "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה". הטראומה היא קשה ועצובה עד מאוד! אבל הכוח בלב שלכם... אין עליו. לעומת זאת, החיילים והחיילות, זה באמת ירדוף אותם! המבטים, הזעקות, התפילות, ובעיקר השתיקה והדמעות. אז עוד לקרוא להם נאצים? הרי הם שמרו על היישובים הללו כל הזמן, איך נאצים? בשורה תחתונה, ה"ברג
תשובה
בס"ד
שלום רב ,
קראתי את דבריך והם מזעזעים
.צה"ל הוא כלי שרת של ממשלת ישראל .ומה שמכתיבה הממשלה עליו לבצע בין לטובה בין לרעה ,מה לעשות ? ככה זה בכל צבאות העולם, זו לא המצאה ישראלית .חייל באופן אישי יכול לבקש לא לבצע הוראה מסוימת אם זה בניגוד למצפונו ,ואם המפקד לא מוכן להתחשב ביכולתו לסרב פקודה , כל החיילים שנבחרו למשימה זו היו שלמים אתה מצפונית .חיילים אלו נבחרו בקפידה . ובדעותיהם הם שמאלנים .לגבי ההתנהגות של התושבים המגורשים חז"ל אמרו אין דנים אדם בשעת צערו לכן אין לשפוט אותם .מה רצית שהם יצאו מביתם בשמחה .היו חששות למלחמת אחים לשימוש בנשק חם ,לבקבוקי תבערה לעשרות הרוגים ופצועים .תגיד ברוך השם ששפך את חמתו על עצים ואבנים . עם כל הכאב בחורבן הבית.כדאי לך להיכנס לאתר www.hashem1.net יש שם חלום שחלם רב אחד בליל כיפור מחלום זה תבין שההתנתקות תביא את הגאולה .הדמעות והתפילות והאמונה הם הכריעו את הכף.
בברכה