שאלה
השלום והברכה!
בהמשך לשיחתנו בשבת האחרונה, אבקש את הרב לבדוק עבורי את משמעות האות מ' - האם אכן יש בה מימד חומרי יותר, המשנה את משמעות המילה שאליה היא מתווספת (אולי יש לה התייחסות מיוחדת בחסידות - פרט למשמעותה בלשון העברית)?
להלן עיקרי הדברים שהובילו למסקנה זו:
"משיב הרוח ומוריד הגשם":
החורף משקף את הצירוף המנוגד של 2 המימדים המרכיבים את עולמנו: המימד הרוחני (רוח) והמימד החומרי (גשם).
הגשם: שפע אלוקי היורד לעולם, ומבלעדיו - כל העולם לא היה יכול להמשיך ולהתקיים: הגשם מאפשר את גדילתם של הצמחים והיבולים, מהם ניזון כל בעל-חי.
הרוח: מותר האדם מן הבהמה - בני האדם השכילו ובנו טחנות רוח, שבעזרתן טחנו את התבואה לקמח, וממנו אפו לחמים ומאכלים מתוקנים - והרי "אם אין קמח - אין תורה", כך שברוח ישנו המימד הרוחני, כקומה נוספת מעל לגשמי, הייחודי רק לבני האדם.
לעומת זאת, המילים "חומר" ו"חמור" - מורכבות מאותיות "רוח", אך הן מילים מאוד גשמיות?!
הרי שההבדל הוא בתוספת האות מ':
1. אותיות "רוח" הן בעלות 'רגל אחת' - כלומר יש להן אחיזה מעטה במציאות, ואילו האות מ' בעלת בסיס רחב, המסמל היאחזות חזקה בקרקע.
2. לפי 'ראש מילין', האות מ' מקורה מלשון "מים" - כלומר, שוב במשמעות השפע החומרי (באותו המשקל של הגשם).
על אותו האופן, ישנן מילים רבות בשפה העברית, שבתוספת האות מ', הן הופכות לרוחניות יותר:
אור-מאור
חשב-מחשב
נוף-מנוף
ידע-מידע
וכן הלאה...
בכבוד רב,
מיכל.
תשובה
שלום רב:
האות מ' הופכת את המילה לשם עצם שפט וכו'
אבל אין זה קשור לנקודה הרוחנית או הגשמית אלא האות מ' היא מהאותיות שנותנות את שם העצם.
מיכאל ברום.