שאלה
שלום,
ישנה שאלה שאשמח אם תענו לי (ואשמח לקבל מקורות שיעזרו לי להבין טוב יותר את הכוונה)
לפי היהדות ישנה משמעות ללבוש ולהסרתו, הייתי רוצה לדעת מדוע היהדות אוסרת על עירום בין המינים,
השאלה שלי היא האם יש רע בערום אם המצב הראשוני של האדם היה ערום והלבוש היתה בגידה ומה רע
להיות ערומים כאשר ברא אותנו במצב זה אלוקים,בעצם למה עלינו להסתיר את עצמנו מאחורי לבושים,למורות שישנו המון שחרור ותחושה טהורה יותר ולמה שזה היה רע אם אדם יכול להרגיש מעין תחושה קטנה של גן עדן???
אשמח אם תוכלו לענות לי בהקדם האפשרי ותודה..
תשובה
שלום רב
כאשר נבראו האדם הראשון וחוה, זה נעשה במציאות של גן עדן. מציאות של גן עדן אינה מציאות של תענוגות והנאת בשר, אלא עניין רוחני וגבוה הרבה יותר. התקווה שלנו להגיע ל"יום שכולו שבת" לעתיד לבוא, ולעוד תיאורים משמימים אחרים, אינה משום אנחנו רוצים לאכול כל יום שלוש סעודות כמו בשבת, אלא בגלל שאנחנו חפצים להתענג על ה' כמו ההתענגות של יום השבת. התוצאה של עירום כדבר טבעי היא תוצר לוואי בלבד, שיכולה להתרחש רק כאשר אדם מגיע למציאות אחרת, בה אין באדם יצר הרע. מציאות שהייתה קיימת אך ורק לפני חטא האדם הראשון, ושאנו מצפים כל יום להגיע חזרה לתיקונה.
עד אז, עלינו לעבוד את ה' בדרך אחרת. עלינו לקיים את מצוות הבורא, שעל פי חז"ל בטלים לעתיד לבוא* עלינו לחוג את החגים כדי להרגיש את הקב"ה, מציאות שלא תהיה בימי גן עדן המחודש והמזוכך, ועוד ועוד הנהגות שעלינו לעשות ביום יום שלנו, רק כדי להתקרב יותר ויותר אל הבורא יתברך.
שנזכה להגיע במהרה בימינו לימים בהם נזכה לשבת איש תחת גפנו ותחת תאנתו!
אריאל
(המשיב אינו רב)