שאלה
למה לדעתי יש שינוי עצום בין זמן הנביאים שהיו המלכים שוכבים עם פלגשים מכל האומות, והיום אסור לשכב עם גויה קתולית למשל, ואם יאהב אותה האדם למה אסור הרי גם הם עשו כן כמו שלמה וכו'. כמו כן למה הגוי ערכו פחות מן היהודי, האם ערך היהודי לא צריך להיות ערך פנימי עליון בתוך הדת, לא דבר המתפרסם בתוך עיקרים של דת, ובכך גורם לזלזול בחיי אחרים, וברשותך אציג משפט אחד שאמרו "עשו שונא ליעקב וישמעאל שונא הכי הרבה" ואני תוהה הרי גם ישראל שונא לעשו וישמעאל וזה הדדי, האם הגענו לשלימות, אולי כל כך נחלשנו ואבדנו ערכים עליונים רבים ומי יודע מה אחריתנו.
שאלה נוספת...האם אפשר להתגבר לגמרי על שכבת זרע לבטלה בפרט לרווק/ה הרי זה כוח טבעי שיש באדם, כמו כן האם זה מתקשר למה שאמרו שמוחלים לו לחתן כל עוונותיו, פירוש מה שהיה השלב האמצעי שנתעוררו בו הכוחות הטבעיים, ומצד שני עוד רווק היה וימחלו לו על מה שעשה שהרי מתקדש הוא עתה.... תודה רבה... בהצלחה לכם....
תשובה
בעזה"י
שלום,
השאלות טובות ומורכבות ואפשר וצריך להאריך בהן הרבה.
אני אשתדל לתת רק נקודות למחשבה וכיוונים לתשובה -אבל בוודאי שאפשר להאריך ולהעמיק וגם ראוי לעשות כן...
האיסור לשאת נשים נוכריות קיים מאז מתן תורה. אמנם לא תמיד אכפו את האיסור הזה ובהחלט היו תקופות של התבוללות גם חברתית וגם דתית בגלל נישואי תערובת.
מאז ומעולם לא היתה דעתם של חכמים נוחה עם נשיאת נשים שאינן יהודיות. היו אמנם זמנים בהם האיסור הודגש יותר והיו פחות (אגב, נשותיו של שלמה בעקרון גוירו ופוסקים רבים דנים בכך כבסיס לשאלת הגיור לשם נישואין).
זה היה גם קשור לשאלה האם אשה גוייה שתתחתן עם יהודי תגרור אותו אל דתה ותרבותה או תצטרף לישראל.
החל מימי עזרא ונחמיה, עם תחילת הווצרות התורה שבעל פה ותקנות חז"ל החליטו חכמים לסגור את הפרצה אחת ולתמיד.
כדי להבין את האיסור ננסה לענות על השאלה השנייה ששאלת: עם ישראל הוא עם בעל תפקיד מוגדר. תפקידו להיות "ממלכת כהנים" כלומר נושאי דבר ה' והבשורה האמונית בעולם- זה לא אומר שהוא עליון לגויים כשלעצמו אלא שהוא עוסק בתפקיד נעלה יותר ובעל שליחות חשובה מאד מכאן גם נובעת חשיבותו ומכאן גם החשש להטמע בגויים. החשש הגדול של התבוללות, של יהודי שיטמע בין גויים אחרים ויאבד את שליחותו ויעודו האלוקי הביאו את חז"ל לאסור נשיאת נשים שאינן יהודיות.
רבי יהודה הלוי כותב בספר הכוזרי שישראל הינם כמו "הלב באברים" -ליד שלנו יש תפקיד אחד, לרגל ולמוח תפקיד אחר. כל האומות וכל העולם הם כמו גוף גדול ולכל אחד תפקיד אחר- לעם ישראל תפקיד של הלב ודרכו עובר דבר ה'.
זה לא אומר שלא צריך ידיים רגליים, ראש וצוואר...
לגבי הוצז"ל אצל רווק- חזקה שהקב"ה לא מעמיד אדם בנסיון שאינו יכול לעמוד בו. יש בנו יצרים רבים לפעמים מתאווים לאוכל, לפעמים מתאווים לשינה ולעפמים מתאווים גם לגנוב- על כולם אנו צריכים להתגבר מחד ומאידך לתת להם את השימוש והיעוד האלוקי.
אין ספק שיצר העריות הוא הקשה והחזק מכולם והוא דורש מלחמה מתמדת ושמירה מתמדת וכמובן הפנייתו לכיוון של יצירה ועשייה בקדושה- חתונה אמיתית והקמת בית ומשפחה.
חתן שמתחתן (וגם כלה) הופך אדם חדש- שלם יותר, אמיתי יותר, חדש יותר ועל כן מקבל אפשרות להתחלה חדשה וכל עוונותיו נמחלים...
בברכה
אור
צוות ישיבת צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם