דת ומדע - שאלת גיל העולם

שלום שחר,
כהקדמה ויסוד לתשובה אצטט מתוך איגרת של הרב קוק המודפסת באיגרות א' עמ' קסג' – קסד' (מומלץ לקרוא בעצמך): "בכלל הנני מוצא לעצמי חובה להעיר את רוחך הטהור - על הדעות הבאות ע"י המחקרים החדשים שהם ברובם סותרים את פשטי דברי תורה. דעתי בזה היא שכל מי שדעותיו ישרות ראוי לו לדעת שאף שאין כל אמת מוכחת בכל אותן החדשות מכל מקום אין אנו חייבים כלל להכחישן בברור ולעמוד נגדן, מפני שאין זה כלל עיקר של תורה לספר לנו עובדות פשוטות ומעשים שהיו. העיקר הוא התוך וההסברה הפנימית. ובכלל זהו כלל גדול במלחמת הדעות, שכל דעה הבאה לסתור איזה דבר מן התורה צריכים אנו בתחילה לאו דווקא לסתור אותה כי אם לבנות את ארמון התורה ממעל לה ובזה אנו מתרוממים על ידה…" .
ומכאן לשאלה הספציפית שלך - התורה איננה ספר מדע, אלא ספר שמלמד אותנו את העומק, הפנימיות. וכמו כן גם בסיפור שנות קיום העולם אין אנו מדברים על השאלה של כמות הזמן שהיו חיים בעולם אלא על מהותם של החיים הללו.
במניין של התורה אנו מונים את הזמן שבו קיים עולם של אדם. איזה אדם? אדם היכול לגלות את אלוקים ולדעת את מקור הכל, עולם של אדם מפותח וקדוש בבחינת "אתם קרויים אדם" . ידוע המאמר " היה הקב"ה בונה עולמות ומחריבן", ואולי יש להבינו לא בכך שהיה עולם, והפסיק להיות עולם ונהיה עולם חדש, אלא שהתוכן של העולם התפתח ונהיה משהו אחר לגמרי מהתוכן של העולם שקדם לו. ועל כן אין לנו בעיה עם עתיקותם של מאובנים שכן מנינינו אינו אומר שהמציאות הפיסית לא הייתה קיימת לפני , אלא שהתוכן שמופיע לא היה קיים.
(ניתן לעיין עוד בנושא זה בספר אמונות ח"א עמ' 75-79, אל המקורות ח"ב עמ' 177 וח"ג עמ' 231-248.
בברכה
שמואל, חברים מקשיבים