שאלה
לרב שלום
עיינתי בתשובות הרב לנבוכים בעינייני דתיים חילונים, שלא יודעים להגדיר את עצמם, וראיתי תשובה מחודש אלול תשס"ג לבחורה שהגדירה את עצמה חילוניה. כתבת שם שאין דבר כזה חילוני (עם זה אני מסכימה), ושאין דרך אמצע- או שאת מאמינה ואז את כפופה לכללים או שאת לא מאמינה ואז את חופשיה מכל חוק והלכה.
אני בחורה מבית דתי, גרה באזור דתי,ואני לא מאמינה באלוהים. מבחינה לוגית לא ניתן להוכיח חד משמעית שהוא ישנו, ולכל הוכחה קיימת סתירה בצידה. כלאמר שכדי להאמין אנו נדרשים לגייס את רגש האמונה. אצלי הרגש לא משתף פעולה... אני מרגישה שאני ממלמלת תפילות לאוויר הריק, רק משום שאני רוצה לחוש שיש מי שדואג לנו ומכוון את הדברים מלמעלה.. אך לא ניתן לשקר לעצמי לאורך זמן. אחרי כמה שנים שהתעלמתי מהתהליך שאני עוברת וניסיתי בכוח להאמין נאלצתי להרפות ולהודות בעובדה שאין אלוהים... אני אתאיסטית...
ולמרות זאת אני חושבת שהיהדות היא דרך החיים הטובה ביותר לאדם, ולכן אני מקפידה על אורח חיים דתי למדי, חוץ ממצוות שבלב.. אני שומרת כשרות, מתפללת בשבת ובחגים בביה"כ (דבר המשאיר אותי בחיק הקהילה), ומתהלכת בצניעות יחסית (רק מכנסיים), כי אני חושבת ששמירה על הכללים הללו שומרת שאהיה אדם טוב יותר. אך עכשיו, כשיום כיפור בפתח (נתתי כפרות..) אני חשה חלולה, רוצה להאמין ולחזור בתשובה, אבל אין לי למי.. כי הוא לא קיים!!!
השאלה היא האם היהדות מעדיפה שאדם ישקר לעצמו, יתפלל ויתנהג כמאמין גם כשהדברים ריקים ממשמעות בעיניו או שעדיפה האמת, ועדיף לחיות חיים ישרים ואמיתיים, גם אם זה דוחק החוצה את מצוות בין האדם למקום???
תשובה
בס"ד
שלום רב,
נדמה לי שהבנתי אותך אבל נראה לי יותר שאני מבין את מה שכתבתי בעניין החילוניות , לאור דבריך הקשים והכואבים אכן מסתבר שאין יהודי של חול כולם קודש ואפילו קודש הקודשים ואין לכנות בכינוי גנאי זה כוונתי למילה חילוני . אם את טוענת שאינך מאמינה ובכל זאת את מקיימת מצוות ואפילו בהידור ומצפה לחזור בתשובה ,וכי אין מקום זה שאת נמצאת בו קדוש ?
וכי את לא אומרת "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו .."
והרשי לי לשאול אותך שאת מתפללת או מברכת ואומרת " ברוך אתה ...אלוקינו מלך העולם "מה בדיוק את מתכוונת ? ואל מי את מדברת בגוף שני ?ממש כמו דמות הנמצאת מולך ,למי את פונה בשעת צרה ? למי את מודה בשעת שמחה ? בעצם לא חשוב לנו מה שמו ברגע זה .גם משה שאל בתחילת ההתגלות " וכי יומרו לי מה שמו מה אומר עליהם "ואמר לו הבורא " אהיה אשר אהיה "יש שיקראו לו הטבע ויש שיקראו לו אל ,ויש שיקראו לו אלוקים ,אבל כולם מתכוונים לאותו אחד . שהוא המנהיג הוא הבורא הוא השופט הוא הזן ,הוא האחראי ,הוא המעניש והמטיב .
בעניין האמונה עייני בבקשה בהלכה הראשונה של הרמב"ם בספרו משנה תורה ,נדמה לי שהרמב"ם מדבר בדיוק אליך .
הרמב"ם מתיחס לאנשים ריאליסטים כמוך ,וכך כתב " יסוד היסודות בעמוד החוכמה לידע שיש שם מצוי ראשון .." והדגש שלי על המילה לי ד ע מצפה מאיתנו הרמב"ם שנדע את ה' ולא רק שנאמין בו .
אני שואל אותך האם את יודעת שנפוליון חי בצרפת ? או את מאמינה שנפוליון חי בצרפת ? ידיעה כזו צריכה להיות נר לרגלינו בידיעתנו את ה' .
בידיעה בעברית מקראית פירושה חיבור ,כמו "וידע אדם את חוה אישתו " חיבור אמיתי בין האדם לבין ידיעתו את הבורא במילים אחרות הפנמה .ואם את מרגישה שאת חלולה כמו שהגדרת בשאלתך אזי הפנמה כזו ודאי תמלא אותך ותיתן לך תוכן וחיים אמיתיים .
נכון שהאר"י הגדיר את חילול השבת כיצירת חלל ואת החילוני החלול ,אבל אצלך התוכן כבר נמצא ורק החיבור והפנמה חסרים ,עשי עוד צעד אחד קדימה והכניסי את האלוקות שאת חווה לתוכך . וכך תזכי להרגשת אושר ושלמות .ואני מודע שעדיין אנחנו צריכים להמשיך ללמוד לעבוד ולהפנים את המציאות האלוקית בתוכנו ,וזו נקראת עבודת ה' ועל זה אמר שלמה בספר משלי -"דע את אלוקי אביך ועובדהו " קודם הפנם ואח"כ תבוא עבודת השם .
בהצלחה .