דתל"שית שרוצה להתחזק

שלום ציפי יקרה,
תודה שפנית שוב.
תראי, חיי דת ומצוות אינם קלים ואף אחד לא רמז שהם קלים. הם ניסיון- ניסיון שלנו לראות אם אנחנו מסוגלים להשליט את השכל הישר- של מה המטרה שלי ומה אני מנסה להשיג על היצר של כאן ועכשיו. זוכרת את דוגמת הדיאטה? היא מאד נוחה ולכן אשתמש בה כאן שוב- הסיסמה של כל הדיאטניות היא "לרגע על השפתיים- לנצח על המותניים" הכוונה שאת נהנית שנייה בלבד- אבל גורמת לעצמך סבל עתידי. כלומר נכון שהכי נעים כרגע לאכול במקדונלדס או לנסוע בשבת וכו´- אבל האם זה משרת את המטרה הגדולה שלך?
את נשמעת לי בחורה מאד מאד ערכית, את ודאי מבינה מה זה בחינה של השלכות עתידיות בחיים. לדוגמא - עישון כרגע, אבל חס וחלילה בעיות בריאות אחר כך- האם זה שווה את זה?
מי שהיצר שלו חזק יותר יאמר ודאי: זה שטויות. או אני יודע... אבל לא מסוגל.... את לא כזו, נכון? קשה לך כשאדם לא עומד באידיאלים שהציב לעצמו.
אז קשה, נכון. מותר לטפס על סולם בשלבים ולא לקפוץ ישר לשלב האחרון. תתחילי. זה הרבה מאד. תנסי לקבל על עצמך דבר או שניים. נניח לכבוד תחילת שבוע. או לכבוד שבת. או לכבוד חנוכה. בחג הבא או ביום ההולדת קבלי על עצמך דבר נוסף. לאט והדרגתי. אל תשניאי על עצמך את חיי הדת והמצוות. אם תעברי לאט לאט, ותעשי כל דבר שתחליטי בשלמות הלב, ותהי באמת מוכנה לקבל אותו על עצמך- בעוד שנה מהיום תיהי במקום שונה לגמרי. זה לא או שאני דתיה בצורה מלאה לחלוטין או שלא. אין כאן הכל או כלום. שחור או לבן. יש המון אפור באמצע- אם אכלת גלידה פעם אחת לא הלכה כל הדיאטה.... ולדעתי אל תדברי אל עצמך כל כך הרבה ב"אני צריכה ואני צריכה"... זה לא עובד ככה. את לא צריכה ללכת לבאולינג- את רוצה. ואם את רוצה- את לאו דווקא חייבת לעשות. את עושה מרצון. ושוב- האם זה משרת את המטרה שלך?
דרך אגב- אני וחברותיי שיחקנו לא מעט באולינג בחצאית. זה לא שחיה ולא ריצת מכשולים. רק באולינג!

בקיצור- קבלת עול מצוות איננו תמיד דבר נוח- אבל אם את רוצה אותו בלב שלם- למדי לחיות עם זה ולהפוך לעצמך את החיים לחיי דת עם שילוב של אישיותך המגוונת ולנסות שמעשיך ישרתו את מטרותיך.

תמיד פה,
שלומציון