דתיים לא מאמינים

בס"ד

שלום,

את מדברת על תופעה מדהימה (שגם אני מכיר אותה)
אנשים, שמגדירים עצמם שומרי תורה ומצוות - אך בעת ובעונה אחת מגדירים עצמם אטאיסטים (כלומר לא מאמינים באלוקים)

אם כך למה הם דתיים????
למה לחיות חיים כל כך מסובכים אם אתה בכלל לא מאמין?

חלק מתוך הרגל
חלק מתוך כבוד להורים או למשפחה
חלק מתוך כבוד הערכה למסורת
כך הם יגידו לך.

אומר לך את האמת- אני לא מאמין להם...

אני לא מאמין שאפשר לשמור שבת וכשרות ותפילה ומצוות ולאמץ אורח חיים מגביל ולא פשוט ללא אמונה...
משהו חייב להניע אותך מבפנים - להורות לך להתרחק מהחטא כי הוא רע ולהתקרב למצוות כי הן טובות.
ואם אין אלוקים (ח"ו) אז אין טעם למצוות ויותר מזה- אין באמת טוב או רע...

אז מה???
לדעתי אלו אנשים שמאמינים בתוך-תוכם, בנקודה הכי עמוקה והכי פנימית שלהם.
אלא שהשכל אצלם מנותק מאד ורחוק מאד מהלב- והשכל, ששולט בדור הזה- אומר להם שאין אלוקים, שלא יכול להיות, שזה פשוט לא נתפס ואם אני לא תופס משהו בשכל- לא ייתכן שזה קיים.
אז הם אומרים שהם לא מאמינים.
גם אני לא מאמין- להם...

אז מה עושים?
צריך לעורר את הנקודה הפנימית שלהם, את נקודת הקדושה האמת והטוב.
איך עושים את זה???
קודם כל מאמינים בהם- מאמינים שבכל יהודי ובכל אדם יש נקודת קדושה חבויה בתוכו.
מאמינים בכל הכח, באמת ובתמים.
ומכאן והלאה - תלוי באדם.
יש אנשים חושבים- ששוה לעמת אותם מול שאלות נוקבות ("אז למה אתה בכלל טורח לשמור שבת אם אין אלוקים?")
אך יש הרבה אחרים שצריך לעורר אצלם את הלב ואת הרגש- את האהבה הפנימית, את האמונה הפנימית.
איך?
ע"י דבורים של קדושה, ושירה של קדושה,
ע"י חיוך,ע"י מילה טובה, ע"י גמילות חסד,
ע"י דיבורים של לב
כל אחד עם הכלים שהקב"ה נתן לו...

(וכמובן הדברים נכונים לכולם, גם לאלו ששומרים תורה ומצוות וגם לאלו שעוד לא...)

יהי רצון שהקב"ה יאיר לנו את דרכיו

בברכה,
אור
צוות ישיבת צפת
or.tzfat@gmail.com