דתיים לאומים

שלום
אינך מכיר את המציאות גם אצל החרדים מותר לשחק ואין זה ביטול תורה או מושב לצים ומנגד יש בציבור הדתי לאומי הנמנעים מלשחק כדורסל בשל מסירותם ללימוד והוא הדין לגבי לימוד מקצוע צניעות וכו´ ואעתיק לך סיכום בנושא מתשובה שעניתי לשאלה דומה

במישור הרעיוני אין כל מחלוקת בין החרדים לדתיים הלאומיים. לדוגמא כולם מסכימים שהקב"ה הנחיל לנו את ארץ ישראל וציונו ליישב אותה ומזה כמובן נגזרת החשיבות של מצוות השירות בצבא (מעבר למצוות הצלת נפשות ומצוות לא תעמוד על דם רעך.)
וכך גם לגבי היחס ללימודי מקצוע ופרנסה רבים הם מאמרי חז"ל המשבחים את האדם הנהנה מיגיע כפיו וכך נהגו גם בציבור החרדי עד לזמן הקמת המדינה - רובם ככולם עבדו

אלא שבעקבות תנועת ההשכלה החילונית שרבים עזבו תורה ומצוות ובעקבות השואה הנוראה שהחריבה ברגע אחד עולם תורני שלם על ישיבותיו ורבניו, ראו מנהיגי ורבני הציבור החרדי צורך לעשות פעולה יוצאת דופן על מנת להתמודד עם מציאות קשה זו ולכן כהוראת שעה קיבלו מספר החלטות א. הפניית כל הציבור אך ורק ללימוד תורה כאשר זה כולל גם את אלו שאינם מוכשרים לכך מפאת החשש שיתקללקלו מהחילונים ב. מסיבה זו עודדו הפרדת הקהילות והסתגרות פנימית בשכונות נפרדות ובכלל זה אי שירות בצבא

גם בדרך זו יש הגיון חשוב ויש לה מקום כפי שהדריכו אותם גדולי התורה ואכן הציבור הדתי לאומי מכבד את הדברים הטובים שיש בדרך זו [אלא שלדעתנו זה נכון במבט הפרטי והקצר אך במבט כולל ולטווח ארוך יותר יש תועלת גדולה בשמירה על ההדרכה המקורית של התורה גם כשיש צורך בהתמודדות קשה עם התרבות המערבית]

ומתוך הבנה שתנועת ההשכלה החילונית לא נוצרה עם הקמת המדינה אלא הרבה לפני כן, ודווקא מתוך הקהילות החרדיות בגרמניה ואירופה היו כ - 60 אחוזים של התבוללות ונישואי תערובת עם גויים כך שכנראה הבעייה איננה חוסר הסתגרות אלא להיפך חיסרון בהצבת חזון חדש, ועל פי הגותו של מרן הראי"ה קוק זצ"ל יסוד המשבר נובע משאיפה פנימית להתקדמות ועשייה חיובית כחלק מהתקדמות שלבי הגאולה הכוללים שיבה לארץ וגילוי דבר ה´ במציאות הגשמית כמו שנאמר "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש" דהיינו ממלכה שלימה הכוללת את כל מערכות החיים אבל באופן של קדושה (ולא ממלכת כוללים העסוקים בהתגוננות ושימור הקיום המינימלי עד בא גואל )

ולכן בסיכום אין כאן מחלוקת על עצם הציווים של התורה אלא על דרך היישום בפועל והבנת התקופה

יתר על כן אין זה נכון שהציבור החרדי מקיים מצוות יותר מהציבור הדתי לאומי. - להיפך הציבור הדתי לאומי מקיים יותר מצוות אלא שאצל החרדים ישנם [הרבה החמרות חיצוניות שאינן קשורות לעיקר הדין] ולכן זה נראה שכביכול הם מקיימים יותר מצוות כמו למשל בתחום הכשרות בפועל רוב החומרות של החרדים הם הידורים והחמרות שאינם קשורים לעיקר הדין (הראיה שישנם הרבה בדצי"ם ולא גוף אחד משותף - כי כל אחד מקפיד על דבר אחר משמע שלבד"ץ השני ההקפדה של הבד"ץ הראשון לא כל כך חשובה... וא"כ יוצא שמדובר בחומרות מיוחדות ) ואם כן המשקל התורני של החמרות אלו אינו משמעותי.

ומנגד יש בציבור החרדי הליכה לקולא במצוות שהם הרבה יותר מהותיות כגון ישוב הארץ, פרנסה, גמ"ח משמעותי כגון הפרשת מעשר כספים (שמסתמכים על שיטות מקלות )אי נשיאה בעול הציבורי כגון שירות לאומי והגנה על העם והמדינה - לדוגמא עשיית מילואים חודש בשנה פירושה גמילות חסד בגופו במשך חודש שלם לילות כימים של שמירה בחורף ובקיץ בגשם ובחום.

רק שרובנו מקבלים את זה כמובן מאליו ולא מתייחסים לזה כאל "מצווה" חשובה כפי שאכן היה ראוי. וכן בעניין מצוות הצדקה - גם מאות גמחי"ם של מוצצים וחיתולים אינם מתקרבים לתרומה קבועה של מעשר כספים הניתנת לביצוע כמובן רק בקרב מי שעובד.. אישית אני מכיר עשרות רבות של משפחות שאמנם אינם לבושים עם חליפה ומגבעת ולעיתים אפילו הכיפה שלהם די קטנה אך בפועל הם תורמים אלפי שקלים מידי שנה לישיבות ומדובר באנשים מהשורה - לא בעשירים גדולים. ואפילו בתחום הצניעות (לצערנו יש חרדיות הלבושות באופן לא צנוע כגום פיאות מודרניות בגדים יקרים מאד ומנצנצים חצאית קצרות וכו´ וכנגדם בנות דתיות לאומיות שהם הרבה יותר צנועות. )

כך שכשעושים סיכום אמיתי של רמת השקעה וקיום המצוות עצמם ( ללא הוספת חומרות שמשקלם נמוך כי אינם מעיקר הדין )יוצא שהציבור הדתי לאומי מקיים את כל המצוות שהחרדים עושים רק בתוספת מצוות רבות אחרות.

אמנם הרצינות בהשקעה בלימוד התורה וכן העקשנות בשמירת המצוות בולטים בקרב הציבור החרדי ויהי רצון שנזכה ללמוד אחד מהשני ולקחת את הדברים הטובים שיש בכל אחת מהדרכים .

בברכה
אייל משה