שאלה
בס"ד
שלום רב,
אני אישית אדם מאמין ושומר מצוות.
לאחרונה במיוחד לפני הבחירות יצא לי לנהל ויכוחים עם חילונים על נושאי דת, כפייה דתית, ומדוע יש שינאה בין חילונים לדתיים.
במהלך שיחות עם חילונים היו מספר נקודות שלא ידעתי מה לענות להם ונראה שאולי הם צודקים ואכן יש חוסר צדק ואפליות בין דתיים לחילונים ולכן מעניין אותי מה התשובה שלך לעניין.
1.הנושא של שירות צבאי.
מדוע חילוני שאינו מעוניין לשרת בצה"ל צריך לעשות הצגות של משוגע כדי לקבל פטור ואילו דתי מספיק ששם כיפה על הראש ומביא אישור מרב מקבל פטור במקום?
ומדוע אימאות חילונית צריכות לא לישון בלילות בזמן שבניהם משרתים בצה"ל ולספוג את כל הדאגות
בזמן שאחיהם החרדים לומדים בישיבה?
ואני לא מדבר על משפחות שקולות....ועל הכאב העצום של משפחות נפגעי צה"ל. מדוע רק חילונים או כיפות סרוגות צריכים לסכן את כל חייהם ותלמידי ישיבה לא?
2. הזרמות כספים.
נטען רבות בקרב החילונים שהחילונים מממנים את החרדים באמצעות המיסים.
מדוע באמת אדם העובד קשה צריך לממן בכח עמלו את אחיו החרדי שבחר לא לעבוד? ובמילא עבור אחיו החרדי הוא נחשב לכופר.
מדוע מוזרמים כספים למוסדות דתיים על חשבון מוסדות חילונים? כגון לגנים של שס הממשלה מסבסדת ולכן הם כמעט בחינם ואילו חילונים משלמים הרבה כסף עבור דברים כאלה.
3. האם זה נכון שקיימים דתיים בישראל שבל"ג בעומר שורפים את דגל ישראל? (הקיצונים)
האם לדעתך מגיע להם להנות מזכויות האזרח במדינה?
ולקבל כספים מתקציבים?
4. מונופול הכשרות של הרבנות.
מדוע הרבנות גובה כל כך הרבה כספים עבור שירותי הכשרות שהיא נותנת? דבר הגורם למקומות כשרים להעדיף להישאר ללא תעודה.
משיחות שונות שלי עם בעלי מסעדות, טענו שהרבנות פשוט גובה מחירים מאוד גבוהים תמורת השירותים, ללא כל צדק ופרופורציות.
בתודה מראש.
תשובה
ב"ה ז' ניסן תשס"ג
שלום רב!
חלק מן הטיעונים שהעלו בפנייך יש בהם מן הצדק, ואם באמת היו פותרים נושאים אלו ברור שמפלס השנאה היה יורד
א. קיימת חובה הלכתית לשרת בצה"ל על פי פסק הרמב"ם בהלכות מלכים: הכל יוצאים למלחמת מצוה אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה, אין שום רמז לפטור לבחורי ישיבה מן הצבא, מציאות זו שבחורי ישיבה אינם משרתים גורמת לחלול השם גדול.עם ישראל לא יחזור בתשובה כל זמן שהדבר לא יבוא על פתרונו, מתוך מה שכתבת שמדובר כאן על עיניני נפשות הנוגעים לדאגה ושכול. שמעתי כבר הרבה טיעונים בנושא זה, אבל אינני מקבל אף אחד מהם.
ב. אינני בקי בתיקצוב מוסדות חינוך, מה שאני יודע הוא, שמדינת ישראל מסייעת למוסדות תורה פחות מאשר מסייעת למוסודות אקדמיים, ואת זה צריך לתקן. לגבי מוסדות חינוך על פי הידוע לי התקצוב שוה, יתכן שהשימוש בכספים הוא בדרך אחרת, לדוגמא משכורות יותר קטנות ולכן נשאר כסף להסעות וכו'. יש בנושא זה הרבה שמועות ופחות עובדות.
ג. מי שלא מכיר במדינת ישראל הוא כפוי טובה לקב"ה, המדינה צריכה להחליט כיצד היא נוהגת כלפיו, יש לטפל בתופעה זו בצורה שווה כלפי כל האזרחים, כולל בני מיעוטים, למרות שברור לנו שאם מדובר באחינו בני ישראל הדבר יותר כואב ומפריע לנו. בפן המוסרי ברור שאדם כזה הרוצה לקחת ואינו מכיר ואפילו מזלזל אינו זכאי לקבל, אבל צריכה להתקבל החלטה בנושא זה.
ד. הרבנות הראשית היא ממלכתית ופועלת מכח חוק, היא גובה אגרה כמו שאר המוסדות ההממלכתיים. מי שטוען שהאגרה גבוהה מדי צריך לפנות לנציבות שירות המדינה או נציב תלונות ולברר את הענין. כשרות זה שירות ככל שאר השירותים, ועבור שירות יש הכרח לשלם.
בברכת התורה
בניהו ברונר
צפת
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם