שאלה
ב"ה
אני בחור בן 18 מדרום הארץ שמתחיל בקרוב את לימודיו בטכניון .משפחתי ואני עלינו מרוסיה לפני 11 שנה. משפחתי ואני גרים בשכונה חילונית שרוב רובה מורכבים מעולים מרוסיה. לא אלאה אותך בסיפורי אבל אספר שאחרי הבר מצווה. גיליתי את עולם חדש-עולם היהדות. בניגוד לחבריי שאחרי הבר מצווה הפסיקו לפקוד את הבית כנסת. הקפדתי להניח תפילין והתפלל כל יום.
הוריי לא תמיד ראו זאת בעין יפה. לאחרונה התחזקתי יותר. הוריי לא הרשו לי ללכת לבית כנסת חב"ד בו אני מתפלל. ההתנגדות נבעה מכמה סיבות: רוב באי בית הכנסת הם פנסיונרים או אנשים בגיל העמידה, אין צעירים בדרך כלל, ככלל הייתי הצעיר היחיד שם(בגלל אופי השכונה).כאשר הייתי חוזר הייתי זוכה לשלל ביטויים מזלזלים מצד הורים ואחים כמו:" מה אתה מתפלל עם זקנים, לך תמצא בחורות להיפגש איתם ולא עם זקנים". "דוס לך לישיבה" וכו.
כדי לא להכעיס הייתי צריך להפסיק לפקוד את בית הכנסת להתפלל בבית.
אני רואה בעתיד הקמת בית יהודי חם המושתת על צורה ומצוות.
בנוסף בדקתי שאפשר לשלב לימודים אקדמיים בטכניון עם לימודי ישיבה בחיפה.
אני מבקש ממך כבוד הרב לייעץ מה עליי לעשות ואיך לנהוג במצב בו אני נמצא.
תשובה
ב"ה
שלום לך!
א. אני מבין ללבך ולקשיים אתם אתה מתמודד. אני בטוח שבסופו של דבר תראה ברכה ותזכה לחיים מלאי אור וטוב.
ב. עליך ליצור קשר עם אשיות שתסייע לך לפלס את דרכך בעולם התורה. הנך זקוק להנחיה מפורטת.
ג. אין דבר החשוב לאדם כמו משפחתו. צריך למצוא את האיזון הנכון בין היכולת לפתח חיים רוחניים מתאימים לשמירה על אחדות המשפחה.
ד. בני המשפחה ממעירים את הערותיהם כל עוד הם חושבים שאתה עלול לשנות את דעתך. ברגע שיהיו בטוחים שזו דרכך - לא יזלזלו בך אלא יעריכו אותך.
ה. בטכניון רב חשוב, הרב ד"ר אליהו זיני. אני מציע לך לפנות אליו.
ביקר,
שי