שאלה
שלום,
ידוע שישנו דיון האם הדרשות של חז"ל הן יוצרות או מקיימות. רצוני לשאול בקשר לדרשות היוצרות שלכאורה יוצא שבימיו של שמואל הנביא למשל לא הניחו תפילין באופן שאנו מכירים כיום וכו' וזאת בהנחה שזו דרשה יוצרת (שזה יותר הגיוני מאשר לומר שכל הדיונים בגמרא רק באים לקיים הלכה קיימת). ראשית כל האם הדבר נכון, ואם כן האם יש אפשרות לדעת מה הם עשו? ועוד אם זה כך, איך זה שאין שום איזכור על האופן שהבינו את הפסוקים קודם לכן אלא נראה שהגמרא באה על רקע לבן להתחיל בדיון חדש לחלוטין שאןי לו בסיס בעבר (ואין הכוונה לפרטי מצוות שאולי באמת התחדשו במהלך הזמן כמו היום, אלא בדברים יותר בסיסיים).
תודה רבה, ומצטער על האריכות.
תשובה
שלום
לכולי עלמא המציאות היתה מורכבת משני אופני הדרישה. המחלוקת היא על המינון ועל העוצמה.
בסממנים החיצוניים ודאי חז"ל הביטו בחלון בית המדרש וראו מה מסורת ישראל מסיני, ובמקביל לזה גם דרשו דרשות ברוח הקודש, ברוב המקרים, 'פוק חזי מאי עמא דבר'.
בדברים שאינם חיצוניים, שהם הרוב, נראה שדרשות חז"ל היו יותר יוצרות ממקיימות, על אף שגם בזה היו הרבה יוצאי דופן מסתמא.
לשאלתך- גם למאן דאמר שהדרשות היו בעיקר יוצרות, יתכן שהתפילין בימי שמואל הונחו באופן מסויים ובתוכן מסויים ע"פ הכרעת בית דינו, ולאחר זמן הכריעו החכמים אחרת ע"פ דרשת התורה ברוה"ק בבי"ד גדול.
לפני בית שני, עיקר עבודת ד' היתה כללית (על אף שהיו פרטי מצוות), ולכן בנבואה מוזכרות בעיקר המצוות הכלליות ולא פרטי המצוות. אך אי איזכור אינו אומר דבר על אי קיום.
כל טוב