דעתי שונה מדעת ההורים

שלום לך יקרה.
אכן נשמע שאת עומדת בנסיון קשה וזה אכן, כמו שכתבת – נסיון. נסיון הוא באמת בחינת היכולת שלנו להתעלות מעל הטבע האנושי הנמוך שלנו ולעלות למדרגות גבוהות יותר של טוב וקודש. (כמו להעלות על נס – להתעלות מעל הטבע)
הבסיס להכל צריך להיות באמת הכבוד להורים. הקב"ה בחר אותם כמתאימים להיות הוריך, כלומר, הם אלו שיוכלו לעזור לך להיות מי שאת בצורה הטובה ביותר. אם ע"י תמיכה ואם ע"י עימות עם הפכים. שמעתי פעם מהרב יהושע שפירא שכל נשמה שבאה לעולם בוחרת את כל נסיבות חייה – ההורים, המקום אליו היא נולדת, הגיל בו תמות וכו´. אז תמיד לזכור שהנסיון הזה הוא הדבר הטוב ביותר בשבילי, ולשמוח בו. זאת ההתחלה.
ההמשך הוא ההבנה שההורים רוצים טובתנו וגם יודעים מה טוב לנו. אין זה אומר שהם יודעים בדיוק מה אנחנו צריכים לעשות בכל רגע נתון בחיים, אלא שהם יודעים את הכיוון, את הנטיות שלנו וכו´. למשל, אולי הסיבה שאביך רוצה שתתחילי ללמוד היא שהוא מפחד שאח"כ יהיה לך קשה, אולי עם משפחה וילדים, ומהיכרות איתך חושב שעדיף לך להתחיל כבר עכשיו. אולי הוא דואג שיהיה לך קשה ללמוד כל היום וחושב שאת צריכה מסגרת יותר פתוחה וכד´. העיקר שצריך כאן הוא דיבור, ודיבור מתוך כבוד והערכה. שבי איתו – הסבירי לו כמה חשוב לך ללכת למדרשה, למה זה חשוב לך וכו´, ושאלי אותו למה הוא חושב אחרת. באמת מתוך נסיון להבין ולא רק ע"מ לצאת ידי חובה. אולי הוא יעלה טיעונים שלא חשבת עליהם. אולי מה שהוא חושב על מדרשה זה לא בדיוק נכון ואם תסבירי לו הוא יסכים איתך. בכל אופן, גם אם לא תסכימו בסופו של דבר, הוא ידע שדעתו חשובה לך והיא נלקחה בחשבון. וזה עיקר הכבוד. כי את לא צריכה לעשות מה שהוא אומר, אם זה לא קשור אליו (ז"א אלא אם כן הוא מבקש שתעשי משהו בשבילו – להביא לו משהו וכד´), אבל את כן צריכה יחס כללי של כבוד והקשבה. וזה יהיה גם טוב לך, כי, שוב, ההורים יודעים מה טוב לך, וכדאי להקשיב להם.
אם יש לך עוד שאלות בקשר לעניין, אשמח לענות.
בהצלחה רבה, שתזכי להמשיך ולעלות ולהתעלות
אילה
tsbias@actcom.co.il