שאלה
לכבוד הרב שלום.
אני מתנצל מראש -תורה היא וללמוד אני צריך!
בפרשות האחרונה התחברו לי כל מיני מצבים ומשפטים בהקשר של יעקב אבינו, ואינני יודע איך לפרשם, ומדוע דמותו כל כך נערצת.
הוא נראה לי ממש פחדן,הססן,דכאוני,וחסר ביטחון.
לאחר גניבת הברכות הוא בורח.
כשה' בחלום הסולם מבטיח שיהיה איתו הוא מטיל ספק ונודר נדרים.
ההתנהלות מול לבן מאוד עלובה וחסרת עוז.
הוא כועס על רחל שבאה לבכות לו על עקרותה.
כשה' אומר לו לצאת מלבן לאחר שלא משכיל לעשות זאת בעצמו הוא מתחנן לנשותיו.
אחר כך הוא שוב פוחד מעשיו.
לא מצליח לחנך את ילדיו עד שהם מוכרים את אח שלהם ומשקרים לו.
שוקע בדיכאון 22 שנה.
כששמעון ולוי עושים מעשה נכון, הוא כועס עליהם שעכשיו כל האו"ם יפעל נגדו ויכלם, מה שלא קרה בפועל.
הוא לא מוכן לוותר על בנימין, ומניח לשמעון להרקב קצת בכלא במצרים, כאילו זאת אשמת שמעון.
וכשהוא פוגש את יוסף במקום לצהול ,ולהגיד משפטי שמחה הוא אומר "אמות הפעם"!!
ובתור פיניש הוא אומר רעים וקצרים היו שני חיי".
אני בטוח שיש פרשן שמפרש כל דבר לגופו, עד כמה גדול יעקב,אך בכל זאת ... קצת מוגזם שלאורך כל חיי יעקב התורה מציגה אותו בפשט דווקא לא כאיזה ענק רוחני, איש אמת המכלול של אברהם ויצחק אבינו.
אני יודע שאני לא פרסה של חמור לידו, אך כמו שאמרתי אני רוצה ללמוד.
תשובה
שלום וברכה
הבה נתחיל מהסוף בפרשת השבוע שלנו – פרשת ויחי:
בפרשה זו מרוכזים כל בניו כל יעקב סביבו, והוא קובע את עתידם ואת גורל האומה הישראלית* הוא זוכה להלוויה ממלכתית, וכל בניו נמצאים שם.
עובדה זו לעצמה מלמדת על קו הסיום של אבינו יעקב – ההצלחה הגדולה.
מכאן ואילך צריך ללמוד לאחור: יעקב אבינו נאלץ לגלות, ויש בו יסודות משמעותיים (כפי שכתבת) של דמות איש הגלות – חושש, פוחד וכדו'. לא זו בלבד, אלא שהוא גם מתעכב בחרן הרבה יותר מידי.
לא זו בלבד אלא שאכן אנו מוצאים לכאורה שביתו מתמוטט: שמעון נושא כנענית, יהודה נושא בת איש כנעני ושמו שוע* ראובן שוכב את פילגש אביו* יוסף נמכר* הבנים עוזבים אותו בחברון והולכים לדותן ועוד ועוד.
כל זה הם משברים קשים שעברו עליו לאורך הדרך כולה.
זו דמותו, ומתוך דמות זו צפה ועולה העובדה שבה פתחנו: מכל המיצרים ומכל המשברים בסופו של דבר הוא נחלץ חזק יותר ומשמעותי יותר – הוא מתגבר על לבן, מתגבר על חששו מעשיו, נאבק עם המלאך ויכול לו, וכאמור – בסופו של דבר הוא המברך את בניו.
זה ייחודו של יעקב אבינו – מן המיצר קראתי יה ענני במרחב יה.
כל טוב