שאל את הרב

דמוקרטיה

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 07/06/09 21:37 טו בסיון התשסט

שאלה

בס"ד

האם המתנחלים עושים נכון שהם מקימים כל פעם מחדש את המאחזים הבלתי חוקיים?

כי מצד אחד אנחנו אומרים כמה חשוב זה להצביע, להשפיע, להיות שותף בחיי הפוליטיקה ולהביע את הדעות השונות.

מאידך, אנחנו לא מקבלים את השלטון, אנחנו לא כפופים לחוק או שתיים שלא מתאימים לנו לא מתאימים לדעה שלנו.

נכון, אנחנו ימניים ואנחנו לא רוצים לפנות מאחזים, לא רוצים להתנתק מהארץ הקדושה שלנו כל כך. אבל אסור לנו ללכת נגד החוק "אחרי רבים להטות" מה שהרוב קובע, מה שהשלטון קובע, כמה שזה נראה לנו לא נכון ולא מוסרי אנחנו חייבים לציית לו.

הרי אם אנחנו לא נקיים חוק אחד בגלוי והקבוצה הזאת גם לא תקיים חוק אחר, וכן הלאה אנחנו נהייה מדינה לא דמוקרטית בלי סדר, אנרכיה שילטונית.

בכל אופן, אם עומדים שני חוקים, חוק תורה וחוק שלטון תמיד אני נזכר בפסוק "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" ורש"י על המקום "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ואל שמאל שהוא ימין" אז אני יודע שהשלטון טועה ואני יודע שהימין הוא הימין הטוב והשמאל הוא השמאל הרע. אבל אנחנו חייבים להלחם על הדעה שלנו אך ורק על פי החוק ולא נגד החוק.

תשובה

שלום לך

חס ושלום .
במחילת כבודך אבל דבריך מזכירים חשיבה של עבודה זרה
ואסביר את דברי החוק והמדינה הם כלי שנועד לבטא וליישם את הערכים שבחברה כך גם במדינה דמוקרטית השלטון מקבל את כוחו מהעם. ואם שליט כאריאל שרון נבחר על סמך דבריו "דין נצרים כדין תל אביב" ואח"כ הוא עושה ליושבים שם טרנספר אין הוא מיישם את רצון העם וממילא אין תוקף לחוקיות הפשעים הלא מוסריים שלו

המסגרת החומרית אינה מקור הסמכות אלא המהות
אין הגולם יכול לקום על יוצרו [אלא אם כן מדובר בעבודה זרה] ולכפות על הציבור בכח הזרוע והצבא טרנספר של יהודים
לדוגמא במדינה דמוקרטים של עשרה אנשים שישה מהם יחליטו לאכוללארוחת צהוריים את הארבעה האם הם צריכים לציית?
חלילה "לא תהיה אחרי רבים לרעות" ולהבדיל אלפי הבדלות אזכירך גם השלטון הנאצי נבחר בצורה דמוקרטית ויחד עם זאת אנו אומרים ארור החייל שלא סירב פקודתם של רשעים

מדינת ישראל היא מדינה יהודית נקודה.
המושג יהודית - דמוקרטית אינו נכון כיון שהדמוקרטיה היא רק פרט טכני סוג שלטון שכרגע האחרים גרועים ממנו אאך הוא איננו ערך עליון וכמו שלא נומר מדינת ישראל היא מדינה יהודית- מתפתחת או יהודית תעשייתית
או יהודית חברתית [ למרות שאלו דברים נחמדים] כך לא נאמר יהודית דמוקרטית [ באופן שכאילו שני הדברים שווים ובפועל בג"ץ משמט את עניין היהודים וכופה את דעת המיעוט החילוני השמאלני השתלטן על הרוב הדתי המסורתי הימני]

ואצטט לך מאמר מספר רביבים מה שכתב בעניין זה
יש טוענים שאם יהיו חיילים שיסרבו להשתתף בחטא הפינוי לכידותו של הצבא תיחלש והדבר יגרום לפיקוח נפש כלל ישראלי. אולם טענה כזו צריכה ביסוס הן מבחינה תורנית והן מבחינה מציאותית. לא מספיק לצטט קצינים שכמובן מעוניינים שהחיילים יהיו תמיד צייתנים.
הרי על כל דבר אפשר לטעון שהוא פיקוח נפש לאומי. לפי הגיון זה מפעלי הנשק צריכים לעבוד בשבת, שמא מחר תפרוץ מלחמה ויצטרכו ליותר נשק. רופאים צריכים ללמוד רפואה בשבת, שאם יתעכבו בלימודיהם אולי בינתיים יבוא לפניהם מקרה של פיקוח נפש ולא ידעו לטפל בו. יש גם לאסור על התקשורת להטיח ביקורת בקציני צבא, מפני שהטחת הביקורת בהם מערערת את מעמדם בעיני החיילים והלכידות הצבאית תפגע.
בקיצור, טיעון שבא לבטל מצוות מהתורה צריך להיות הרבה יותר מבוסס.

יש גבולות לסמכותו של שלטון דמוקרטי. הוא אינו יכול לכוף את החלטותיו כנגד אמונתו הבסיסית של הפרט. אין כאן פירוק מסגרת, כי מעולם המסגרת לא הגיעה לתחומים הללו. קל וחומר כשהיא באה לכוף אדם לעבור על דברי תורה, שאפילו מלך ישראל, שנבחר על ידי נביא וסנהדרין, אינו יכול לכוף (סנהדרין מט, א).
עבדות וחירות
נדמה לי, שמצייתנים כאלה, שמוכנים לוותר על עקרונות חשובים כל כך מפני חששות מופרזים, אין לצפות לגדולות. אף שכוונתם טובה, והם אנשים טובים ונחמדים ששלום האומה יקר להם, אבל חסר להם עמוד שדרה שמכוחו אפשר להוביל ולחולל שינויים. אלו הם אלה שתמיד ישרתו אחרים.
המצב הזה, שציבור שלם, במשך כמה דורות, מתאמץ לרצות ככל האפשר את אחיו - הציונים-החילונים, שכפרו באמונה ועזבו את הדת והמסורת, והכל בגלל תחושת אחווה והערכה גדולה לפועלם למען העם והארץ. והתוצאה, שאותם אחים מקבלים את המאמץ הזה כמובן מאליו. וכשהציבור הזה מנסה לנקוט עמדה שונה ולהזכיר את השורשים העמוקים של עצם הקשר לארץ, את המצווה והחובה של כל יהודי לחיות בה, דבריו מתקבלים כהתרסה, הסתה, המרדה, קלקול המידות, גסות הרוח וכו'.
כשעוסקים בהגנה ובהתיישבות כדי למצוא חן בעיני אחרים, ולא מפני המצווה והקדושה שבדבר, לבסוף אין זוכים למצוא חן בעיני אחרים וגם אין זוכים לקדושה שבדבר. כשמתקפלים יותר מדי כדי לזכות באחווה, אין זוכים בסוף לא לאחווה ולא לכבוד. זה כמובן מתקשר לבעיית הבנות בצבא.
חוסר הכבוד של ראשי הצבא לחיילים הדתיים ולתורת ישראל מחפיר.



דברי תורה לפרשת השבוע

דברי תורה לפרשת השבוע

החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם

✓ נרשמת בהצלחה

כתבות נוספות