שאלה
שלום כבוד הרב,
אני נמצאת בדילמה רצינית ואני לא יודעת מה לעשות, אני יוצאת עם בחור במשך שנתיים, כשהתחלנו לצאת חבר שלי לא היה דתי עם הזמן זה התחיל מאוד להפריע לי אני מאוד התחזקתי ולכן דברתי איתו שישתדל וינסה( עלי לציין שחבר שלי בא ממשפחה דתית ולמד בבתי ספר דתיים כמו כן הוא היה שנה במכינה- קשת אך לא הפיק ממנה את מה שצריך להפיק) לפני כחצי שנה נפרדנו בגלל כל הסיפור הדתי ולאחר מכן חזרנו שוב אין ספק שמאז שהכרנו הוא עשה שינויים גדולים מאוד הוא הולך עם כיפה קבוע. בצבא הוא משתדל להתפלל 3 תפילות ביום(הוא משרת בגבעתי),אבל לי זה לא מספיק שדברתי איתו הוא אמר שהוא משתדל ועושה את המקסימום מבחינתו ואני צריכה ללכת איתו לאט לאט, מצד שני אני רואה חברות שיוצאות עם בחורים מאוד דתיים וכל כך קל להן מהבחינה הזאת ולי כל כך קשה..בכל אופן אנחנו יוצאים שנתיים זה לא חודש חודשיים שקל לזרוק הכל...מה אני אמורה לעשות? איך אני יכולה להשפיע עליו יותר אם בכלל? והאם להמשיך בכלל?
תשובה
קשה מאוד לייעץ בשאלות מסוג זה מבלי להכיר אתכם. אני חושב שאסור לך ללחוץ עליו מדיי, תנסי כמה שפחות לחזור בקול על ציפיותייך ממנו. הוא יודע מה הן. מצד שני כשאת רואה שיפור בנקודה מסויימת תעודדי אותו על מה שכבר עשה. אני לא רואה סיבה ח"ו לזרוק הכל, ומשוכנע שהזמן יעשה את שלו. עלייך להיות סבלנית, לכל אחד יש תפקיד אחר בעולמו של הקב"ה, ולא צריך לעניין אותך שלחברות שלך יותר קל. לכל אחד יש את הפיקלה שלוואל תהיי בטוחה שאין להן בעיות אחרות.