דילוגים והצפנות בתורה- אמת או שקר?

שלום תומר,
שאלת לגבי העיסוק בדילוגים והצפנות בתורה.
נקדים כמה דברים כרקע לנושא.
נושא זה, של מציאת מילים בדילוגים שוים בתורה, כמעט ולא דובר עליו בעבר. הוא עלה לכותרות בעיקר בשנים האחרונות, בעקבות התפתחות המחשבים המשוכללים והיכולת לערוך חיפוש אחר מילים מסוימות בתוך טקסטים ארוכים.
במקורות קדומים של חז"ל או ראשונים אין התיחסות להימצאות מילים מסוימות בדילוג שווה בתורה, וחכמי ישראל בדורות קודמים לא השתמשו כלל בסוג כזה של הוכחה. כך שלמען האמת גם לו היה מתברר שאין בזה ממש, זה לא מעלה ולא מוריד מבחינת אמונתנו. מעולם לא התחייבנו לכך שתהיה סוג כזה של הצפנה בתורה. אם יש – יפה מאד, אם לא- לא משנה.
אומנם בשנים האחרונות התפרסמו כמה מחקרים רציניים על ידי אנשי מדע שהצליחו לגלות בתורה דברים מענינים בצורה הזו. אחד הראשונים שעסק בזה היה הרב מיכאל דוב וייסמנדל, שנרצח בשואה. הוא זה שגילה את 'צופן המנורה' (תוכל לראותו בספר 'מסע אל פסגת הר סיני' של הרב נויגרשל, יש שם גם דוגמאות נוספות). אחריו נערכו מחקרים בנושא על ידי פרופ' אליהו ריפס, מתמטיקאי מהטכניון והפיזיקאי דוד ויצטום. את תוצאות מחקריהם תוכל לקרוא בספר המימד הנוסף. וישנם נוספים (הספר צפונות בתורה, של הרב שמואל יניב. הספר הצופן התנכ"י, של מייקל דולגין).
אלא שיש בעיה בעניין.
מבחינה סטטיסטית בכל טקסט ניתן למצוא בצורה אקראית כמות מסויימת של מילים בעלות משמעות. בעיתון מעריב, בספר הארי פוטר או בברית החדשה. אין לזה משמעות כיוון שזה מתחייב מבחינה סטטיסטית, ולא מעיד על כך שהטקסט הוא מיוחד.
מה שטוענים דוד ויצטום וחביריו שמה שהם מצאו בתורה הוא ברמה העולה על כל אפשרות של אקראיות סטטיסטית, מה שמעיד על כך שהוצפן כאן משהו על ידי כתוב התורה, מה שמראה את אלוהיותה, לדבריהם. הם מוכנים להסביר לכל מי שמוכן לשמוע את ההבדל בין הצורה בה הם עובדים שהיא מדעית ומוכחת, לבין מה שמוצאים אחרים בספרים אחרים, שזה מתאים לממוצע הסטטיסטי ולא מעיד על שום דבר.
הבעיה היא שלא כל אחד פנוי לרדת לעומקו של הנושא ולהבין את ההבדלים בין צורות העבודה, ומה שקורה בשטח הוא שתוכל למצוא תוכנות של דילוגים וגימטריאות שימצאו לך בכל טקטסט מילים שתבקש בצורה של דילוגים בהפרשים שוים. אך כל זה, כאמור, תואם את מה שאמור להימצא בצורה אקראית ולא מעיד על כלום. ולכן אם ראית אנשים שמצאו בתורה כל מיני דברים מוזרים, זה חסר משמעות כיוון שבכל טקסט אמורים להימצא כמות מסויימת של דברים בצורה אקראית.
לכן על אף שאין איסור להשתמש ולעסוק בנושא, אם תבחר לעשות זאת עליך לבררו לעומק ולהבין את ההבדלים ושיטות הפעולה בנושא.

אם תשאל לדעתי באופן אישי אומר לך שאני לא אוהב להתעסק בכך. אני מרגיש שיש בכך התעסקות בקטנות. הקשר שלנו לקב"ה ואל התורה שנתן לנו הוא כל כך ודאי ומבוסס שפשוט מעליב לנסות 'להוכיח' אותו בצורה קטנונית כזו (בפרט שגם אחרים משתמשים בזה, וחבל להיכנס לויכוחים בנושא). יש בידינו תורת חיים שקיבלנו במעמד עצום לעיני כל העם, גברים, נשים וטף, ומאז היא עוברת במסורת על ידי מליוני בני אדם. אנחנו עם שראה פלאים וניסים בכל אשר הלך, שרד אלפי שנים כנגד כל התחזיות, ולמרות רדיפות והשמדות על ידי אויבים ושונאים לא נכחד והצליח להשפיע על העולם יותר מכל עם אחר, חזרנו לארצנו אחרי אלפיים שנות גלות ממש כמו שחזו לנו נביאינו לפני אלפי שנים, הקמנו מדינה לתפארת וזכינו בנצחונות מופלאים על מליוני אויבים העדיפים עלינו בנשק ובכוח אדם.
אחרי כל זה צריך עוד לחפש את יד ה'?
צריך לפשפש אחד דילוגים וגימטריאות בנבכי הטקסטים?
הסתכל במציאות, התבונן בהיסטוריה, הבט אל עומק נפשך – שם תוכל למצוא את אלוקים ולהתקשר אליו באמת.
כל טוב
יוני, חברים מקשיבים