שאלה
לרב שלום.
זה זמן מה אני מתלבט בשאלת אמונה די בסיסית. התיחסות לכתוב בתורה היא לכתבים שהינם קדושים ונכתבו כמסירת מידע רוחני ומכילים רמזים וסודות הצפונים בכל אות, מושג, סדר הופעה של פרשיות ועוד.
השאלה שחשבתי עליה היא :התיחסות כזו מוצדקת אם היה דיוק מדוקדק במלים ובאותיות שמסר הקב"ה למשה ולאחר מכן לנביאים וכו'.
כיצד ייתכן שדיוק כזה היה אפשרי?? הרי לא היו ניירות, אמצעי תיעוד טובים ואמצעים שיבטיחו כתיבה מדויקת של הדברים.
ולכן כשמציינים פרוש כזה או אחר המסביר כי בשל סדר הופעה של אות או מילה מסוימת במקום מסוים יש בכך להצביע על משמעות מסוימת הדבר מותנה בדיוק רב שהיה חייב להשמר לאורך כל חמשת חומשי תורה.
כיצד היה יכול להתקיים דיוק שכזה בכמות רבה של מידע (התורה).
כיצד היה יכול להמשיך ולהשמר הלאה אחרי שמשה קיבל תורה בתהליכי המסירה כפי שהתרחשו לאחר מכן לנביאים ולזקני העם והלאה ?
תשובה
בסד
שלום רב.
זו היא בדיוק כוחה של "ה מ ס ו ר ת ."
ממשה שקיבל ומסר .ואני באמת מאמין לאבא שלי שמאמין לאבא שלו שקיבל מהאבא שלו...
ושום שקר לא ישבור את הקשר הזה...
כי השקר לא יעבור !!
(איך אתה יודע את קורת נפוליון?מבדויק??)
זו ורק זו היא התור שבעל פה שלנו זה כוחה וזה יופיה.
בברכה
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם