שאלה
בס"ד
התחזקתי ברוך ה' לפני שנתיים וחצי, הייתי כל-כך מאמינה בבורא יתברך (וגם עכשיו אני מאמינה) עבדתי אותו באמת בדחילו ורחימו והרגשתי אותו ממש איתי, הייתי מאושרת בכל יום להתפלל ולומר את ברכות השחר בכוונה שלמה.
אבל בזמן האחרון (חודשים האחרונים) אני מרגישה קצת מרוחקת וזה כואב לי שנעלם בי הניצוץ הזה, הלהט הזה לעבוד את הבורא יתברך!
אני מתפללת תפילה אחת ביום... אבל לפעמים אני חושבת לעצמי שאולי עדיף שלא אתפלל- כי התפילה לא בכוונה שלמה. לפחות לא כמו שהייתה פעם.
אני מבקשת אם אפשר ולא קשה לומר לי מה דעתך ואשמח לדיברי חיזוק שיחזירו לי את האושר לעבוד את ה' ביראה ובאהבה.
תשובה
בס"ד
שלום רב ,
תלמוד במסכת ברכות מביא "ארבעה דברים צריכים חיזוק "שאחד מהם הוא תפילה .
זה טבעי שיש רפיון מה בתפילה ,לדעתי דרך התפילה חזרי לעצמך והתחזקי ,ותראי את ה' שומע אותך תמיד ,לכן אנו מתפללים בלשון נוכח " ברוך אתה .."
כאילו הבורא נמצא לידנו ,תנצלי את העובדה הזאת ודברי איתו כל מה שאת רוצה ואולי רעיונות הנפלא של הבע"שט יעזור לך לכוון בתפילה , כמו שאומר הבע"שט על הפסוק "וצוהר צעשה לתיבה " החלון - חלון תעשה למילה ,כל מילה בתפילה היא אוצר עולם ומלואו , עשי לך חלון קטן שדרכו תוכלי להביט אל עניינים אחרים .
וכך תוכלי להתגבר על שיגרת התפילה ,וע"י זה נתחזק בקשר בינך לבין הבורא .
בברכה ,
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם