שאלה
אני משמש כגיזבר בבית הכנסת האשכנזי ברמת פולג.
אני נאלץ מדי פעם לפנות בשב לחברי הקהילה בנושא של תשלומים (תזכורת על הרשמה לחגים ,תזכורת על חובה לשלם את החובות וכו') כמו כן אני נאלץ לפנות לעיתים לחבר זה או אחר בתזכורת אישית.
ישנם חברים הטוענים שפעילות זאת אסורה בשבת. מצד שני אני רואה זאת כפעולות צדקה וכן זו ההזדמנות היחידה כמעט לפנות לציבור ואפילו לחברים מסוימים הבאים להתפלל רק בשבתות
תשובה
שלום
לענ"ד מותר
ולהלן מקורות והרחבה בנושא מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א.
שטרי הדיוטות ממש לצורך מצווה
לפי רש"י ורא"ש, גם שטרי הדיוטות ממש (שיש בהם חשבונות) הותרו לצורך מצווה, כמובא במ"א שכג, ה, ומ"ב כ. וכ"כ במנחת איש כט, מט- נ, שמותר להכין להתרמות של מצווה פתקאות שבהם רשומים סכומים שונים ואח"כ להצמידם לשמות של התורמים כדי לזכור את הסכום שתרמו. [וכן, מותר לגבאי לפרסם את רשימת ההוצאות של בית הכנסת, וכגון: חשבונות חשמל וכדומה או את רשימת הסכומים הנצרכים לצורך מצווה מסוימת, כדי שיתעוררו לתרום ולסייע, ומותר לאנשים לקרוא את הרשימה בשבת.]
פרסומות לצורך מצווה
בארח"ש כב, קכט, הסתפק אם מותר לקרוא מודעות פרסום של מכירת חפצי מצווה, שאולי מפני שכוונת המפרסם לרווח, אף שהרוצה לקנות מכוון למצווה, אסור. וכתב בשם ר"ן קרליץ, שמותר אם אין במודעות סכום. ע"כ. ונלענ"ד שהדין תלוי במידת הצורך בהזכרת המחיר, שאם אין בדבר צורך אסור, וכפי שכתב במ"ב שו, נה, שבמקום שאין מצוי יין כל כך, מותר להכריז היכן ניתן לקנותו, אבל לא יזכירו את המחיר. ע"כ. ומנגד, אם לצורך המצווה חשוב להזכיר את המחיר, משמע שמותר, וכפי שכתב כיוצא בזה במ"ב שז, א, שכאשר יש צורך - הדיבור במעשים האסורים בשבת לצרכי מצווה מותר לכל הדעות. ואם כן, כאשר יש בדבר צורך מצווה מותר לקרוא גם את הסכום. וכשם שהתירו מ"א ומ"ב שכג, כ, להזכיר סכומים לצורך צדקה. שדין קריאה בשטרי הדיוטות לדעת רש"י ורא"ש ורוה"פ נלמד 'ממצא חפציך', וכל שהותר בדיבור לצורך מצווה הותר גם בקריאה. אמנם אפשר לחלק בין סכום שנתרם לצדקה לבין סכום שקשור למקח וממכר, שדינו חמור יותר. אבל הואיל ובפועל אין עוסקים עתה במקח עצמו, על רק מספרים או קוראים על כך, לכאורה אם יש בדבר צורך מצווה מותר
בברכה
אייל משה.