שאלה
הרב יובל היקר
בהחלט חשוב לבוא לדיאלוג מתוך מקום של הקשבה אבל לא מתוך מקום של ציניות וזילזול. אני מכירה רב קונסרבטיבי אחד, זה בקהילה באשקלון, שאני מאמינה שלא יזלזל בדרך הרבנית. אני אומרת את זה כי אני באתי אליו, בתור מישהי שהבינה טעויות בדרך הקונסרבטיבית, והוא לא התנשא מעלי, לא הרחיק אותי ולא היה ציני וכופה. מצד שני, הרב שנמצא בירושלים אליו פניתי, היה בפירוש תוקפני ולוחמני, כששאלתי אותו על הכשרות של הכתובה שלי והוא אמר לי שזו הפעם האחרונה שאני יכולה לדבר איתו... כך שאני בהחלט מבינה על מה אתה מדבר. אבל יש אנשים שונים בתוך אותו ציבור. הרב האשקלוני עליו אני מדברת, הרב גוסטבו, גדל בתנועה הקונסרבטיבית בארגנטינה. הבחירה שלו בתנועה הקונסרבטיבית לא נבעה מתוך יציאה מהרבנות, אלא מתוך הדרך בה גדל, ממש כמוני... הוא עצמו מקיים אורח חיים די הלכתי, לפי קריטריונים של שמירת שבת, כשרות נידה וכו'. גם הכתובות בהן הוא משתמש הן הלכתיות. אלא שהוא לא מחייב טבילה במקווה. הוא רוצה להקים מקווה, אבל הקהילה לא רוצה, ואינו מבין שלפעמים צריך להיות קצת יותר נוקשה כדי להכניס נשים למקווה, ואז אחרי הטבילה הראשונה, הן ימשיכו לבוא מרצונן... אני יודעת על הרבה חברות שלי, חילוניות, שפשוט אהבו את החויה, והמשיכו ללכת מתוך רצון חופשי. אז אני מאמינה שיש רבנים ויש רבנים, ולא צריך לוותר כי כשאנחנו מדברים איתם אנחנו בעצם מאפשרים לעצמינו גישה לציבור אנשים ששבוי בסוג מסויים של בורות וטעות שפוגעת בו.
לא להיות בתוך עולם של תורה זה סבל, זה להיות לא מוגן, מבולבל, לא שייך, חשוף. אני רואה, גם כפסיכולוגית וגם כאדם, איך הוספת מצוות לחיי תורמת לי במובן הנפשי. איך הטבילה במקווה עזרה לי בחיי הזוגיות שלי. ואיך ההחלטה להתחתן בסוף דרך הרבנות יוצרת אצלי איזה סוג של שלווה ותחושת שייכות שהיתה חסרה לי שנים, בהיותי חלק מהקהילה האחרת, הכביכול מנודה או מנדה את עצמה, תלוי בנקודת ההתייחסות.
מה שאני שואלת אותך זו שאלה כזו- אם אני אצליח לדבר עם רבנים מסויימים, לא תוקפניים, שמוכנים להקשיב, כדוגמת הרב הזה באשקלון ואחרים, האם תהיו מוכנים בצוהר, בצורה פרטית, לא מתוך יציאה לעיתונות, לדבר עם אותם אנשים כאנשים, ולנסות להבין אחד את גישת השני בלי לבטל את עמדתכם שלכם?
אם יהיה אור ירוק מבחינתך, אפילו כאדם פרטי, אפנה לרב באשקלון ואשאל אותו מה דעתו.
תשובה
שלום וברכה
אני מעריך כי כ"צהר" לא תהיה כניסה לדיאלוג עם העולם הקונסרבטיבי, מהרבה סיבות, וביניהן ואולי העיקרית שבהן – עומס אין סופי של עבודה שבוחר את סדר היום לפי רמת החיוניות של הדברים. אני מעריך שלא רק בגלל זה, אלא בשל סיבות נוספות.
באופן אישי – הדבר מאוד תלוי בנסיבות. האתרים בהם אני עונה לתשובות גוזלים ממני את רוב הזמן ולזה אני מקדיש את רוב זמני. אולם אם תהיינה נסיבות המאפשרות זאת – בשמחה.
כל טוב
דברי תורה לפרשת השבוע
החלק הכי טוב בשולחן השבת שלכם: רעיונות קצרים, עמוקים ונגישים על פרשת השבוע היישר לתיבת המייל שלכם