שאלה
"שבעים פנים לה"על מה ולמה?
זו שאלה שגורמת לי לייסורים רבים..מה נכון?יש כל כך הרבה סוגים,ואני לא מדברת על חרדים או רפורמים שזה גם מוסיף על השאלה..אבל בעיקר באורתודוקסיה איך יודעים מה נכון אם יש כ"כ הרבה זרמים וכל אחד אומר שהוא הולך לפי הרב שלו..ואם באמת כל אחד הולך לפי הרב שלו למה אנשים חושבים תמיד שהצד של השני הוא לא נכון ולא שפשוט הוא הולך לפי רב אחר..ואם באמת כל אחד מפרש בצורה אחרת אולי צריך להיות באמצע ולהיות דתי לייט כי אין באמת מישהו שצודק..מקווה שהבהרתי את עצמי במדויק..אשמח אם לא תתעלם משהשאלה כי כבר שלחתי שאלה דומה לפני מס' חודשים ופשוט התעלמת ממנה..מצפה לתשובה מהירה..תודה.
תשובה
לאה שלום,
שאלתך חשובה, ועניתי עליה כששלחת אותה בפעם הראשונה, כאשר בזמנו פירטת יותר לגבי הבדלים בין הזרמים בתוך האורתודוכסיה בעניינים כמו יחס לפמיניזם, ימניים ושמאלניים וכדו'. אני חוזר ומביא את הדברים בהרחבה:
המשפט שבעים פנים לתורה מתייחס לכך שיש אפשרויות רבות ושונות לפרש ולהבין את פסוקי התורה, אולם במה שנוגע להלכה למעשה אין מקום לאין ספור פירושים, אלא יש ללכת לפי הוראות ההלכה והעוסקים בה היודעים להורות הלכה למעשה. אכן, יש הבדלים בין אנשים ובין קבוצות בחברה הדתית מבחינת ההקפדה על ההלכה ומבחינת אורחות החיים, וצריך כל אחד למצוא את הדרך שהוא מאמין בה ולצעוד בה בעקביות.
השאלה שצריכה להנחות אותנו היא: מה ה' רוצה ממני? מה הדבר הנכון בעיניו שעלי לעשות? זו שאלה פשוטה יותר בענייני הלכה מובהקים, ובהם על כל אדם ללכת לפי רבנים מובהקים שהוא מעריך ומאמין בדרכם. בשאלות שאינן הלכתיות מובהקות כגון בחירת מקצוע, בחירת בן זוג או מקום מגורים, עיסוקים בשעות הפנאי, ענייני לימוד ותרבות וכיו"ב - יש מקום לשונות בין הבריות, ואין דרך אחת בלעדית שהיא נכונה תמיד ולכולם.
אדרבה טוב הדבר שיש שיטות וזרמים המאפשרים לכל אחד למצוא את הדרך שמתאימה לו. יתרה מזו, יש תועלת לכלל החברה בכך שיש בה קבוצות שונות. כך כתב למשל הראי"ה קוק זצ"ל בזמנו על שלושת המחנות שהיו בתקופתו: הדתיים, הלאומיים והליברלים, [בלשונו: שלושה כוחות - הקודש, האומה והאנושיות, אורות עמ' ע'], שהם אינם צריכים להיות עוינים זה לזה אלא להשלים אלה את אלה, ובוודאי שהדבר נכון לגבי חילוקי דעות שבתוך הציבור הדתי.
אנשים מגיעים לעיתים לעימות קשה עם מי שאינם סבורים כמותם, משום שהם חושבים שהדרך האחרת גורמת נזק לעם ישראל, ואכן ראוי לאדם להתאמץ לשכנע בצדקת דרכו, אולם יחד עם זאת עלינו להשתדל להבין את הטוב והתועלת שבכל דרך, ולהקפיד שכל ביקורת שתאמר תהיה לגופם של דברים ולא לגופם של אנשים.
עליך לדעת שהבלבול בו את נתונה כדבריך הוא תופעה טבעית אצל נוער וצעירים, ויש צורך בסבלנות יחד עם חיפוש והתעניינות מתמידים כדי להתגבש ולעצב לעצמנו את דרכנו. עם הזמן זה יגיע, ואת לא צריכה להיכנס ללחץ מהלבטים ומחוסר הבהירות לגבי דרכך והחלטותיך.
המסקנה שהצעת: להיות דתי לייט, אין לה מקום. הדבר דומה לאדם שאינו מסוגל להחליט באיזה מקצוע לבחור, ולכן הוא מעדיף להישאר בלי שום מקצוע ממשי. התלבטויות כמו שלך הן נורמליות וחיוביות, והן משקפות את האכפתיות והרצון שלך למצוא דרך עקבית ואמיתית. אני סמוך ובטוח שבעזרת ה' תזכי למצוא דרך זו. אל תיבהלי מהספיקות והתסכולים שבדרכך, כי מהם תוכלי להיבנות, ובזכותם תצליחי להעמיק.
כל טוב,
רונן לוביץ