דחוף הלכות פסח

שלום
1. אין צורך להוציא את כלי החמץ .
2. מספיק לנקות עם סבון למלא עד הסוף ולהרתיח (אם הניחו חלות לחימום על המכסה צריך להגעיל אותו).
3.לא.
4. לכבס רק את אלו שמשתמשים בחג.

כדאי לעשות מכירת חמץ עבור כל הדברים שיש בהם תערובת חמץ.

ולהלן הרחבה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועייני בספר באתר ישיבה
http://www.yeshiva.org.il/midrash/Hmidrash.aspx?cat=628
בברכה אייל משה

ד - מקומות החייבים בבדיקה
כל המקומות שנמצאים ברשותו של יהודי ויש חשש שנמצא בהם כזית חמץ חייבים בבדיקה. לפיכך המטבח והסלון שאוכלים בהם - חייבים בבדיקה. וכן כל חדר, מחסן ומרפסת שנכנסים לתוכם לפעמים עם חמץ - חייבים בבדיקה (שו"ע תלג, ג-ד).
ארונות בגדים שאין רגילים להשתמש בהם בשעת הסעודה, אינם טעונים בדיקה. אבל אם יש בבית ילדים קטנים, אזי גם ארונות הבגדים צריכים בדיקה, משום שיש חשש שמא פתחו את הארונות כשחמץ בידם, ואולי אף החביאו בהם מאכלי חמץ. וארונות גבוהים שאין יד הילדים הקטנים מגיעה אליהם - אינם צריכים בדיקה.
וכן צריך לבדוק את המכונית ואת התיקים שלפעמים מניחים בהם דברי מאכל. ואנשים מבוגרים שאינם רגילים להניח מאכלים בכיסיהם, אינם צריכים לבדוק אותם. אולם את כיסי הילדים הקטנים צריכים לבדוק. בגדים שכובסו לפני פסח, ולפני הכביסה רוקנו את כיסיהם - אינם צריכים בדיקה בליל י"ד (עיין בהמשך בהלכה ח). מי שאין לו בית, לא יברך בעת שהוא בודק את מכוניתו או את כיסיו, מפני שרק על בדיקת בית תיקנו חכמים ברכה (כה"ח תלג, צא).


- האם צריך לבדוק אחר פירורים קטנים מכזית
מגמת הבדיקה למצוא חתיכות חמץ ששיעורם כזית, שעל חמץ בשיעור כזית המונח במקום אחד בביתו עובר באיסור בל יראה ובל ימצא, אבל על חמץ הקטן משיעור כזית לא חל איסור בל יראה ובל ימצא. וכל מקום שלפעמים נכנסים בו עם חמץ צריך לבדוק, ובבית שיש בו ילדים קטנים, צריך לחפש בכל מקום שיד הילדים מגעת, אבל בארונות או מדפים גבוהים שאין יד הילדים מגעת אינו צריך לבדוק.
ויש מחמירים וסוברים שמגמת הבדיקה שלא ישאר בבית שום פירור של חמץ הראוי לאכילה, שאם ישאר אפילו פירור אחד יש חשש שמא ישכח בפסח ויבוא לאכלו ויעבור על איסור תורה. ואף שאין נענשים על אכילת חמץ ששיעורו פחות מנפח זית, מכל מקום איסור אכילה מהתורה קיים גם בפחות משיעור כזית. לפי שיטה זו צריך לבדוק בדקדקנות רבה את כל הבית, ולשים לב גם לפירורים קטנים שמא הם חמץ. בדיקה כזו בבית רגיל צריכה לקחת לכל הפחות שעתיים. אמנם גם לדעת המחמירים אין צורך לבדוק אחר פירורים קטנטנים שאין ניכר שהם אוכל, וכן אין צורך לחפש אחר פירורים מטונפים שאינם ראויים לאכילה. למשל, אין צורך לחטט בחריצים שבין המרצפות, הואיל והפירורים ששם מאוסים ואינם ראויים לאכילה.
למעשה, הרוצה להחמיר ולבדוק אחר פירורים הקטנים מכזית תבא עליו ברכה, אבל ההלכה כדעה המקילה. והטעם לכך, מפני שחובת בדיקת חמץ מדברי חכמים, שמן התורה מי שביטל את החמץ בלבו כבר נפטר מאיסור חמץ ואינו צריך לבדוק את ביתו, וחכמים הם שחייבו בנוסף לביטול גם לבדוק את החמץ ולבערו. וכאשר ישנה מחלוקת בדברי חכמים, ידו של המיקל על העליונה.
וכל זה אמור לגבי הבית, אבל ברור שאת כל המקומות שבאים במגע עם מאכלי פסח חייבים לנקות היטב, שלא ישאר שם אפילו פירור אחד של חמץ, שאפילו כל שהוא חמץ אוסר את המאכלים בפסח. לפיכך צריכים לנקות היטב את שולחן האוכל, השיש וארונות המטבח עד שלא ישאר שם אפילו פירור חמץ. 5
ז - האם צריך לבדוק את הספרים
לדעת כמה אחרונים צריכים לבדוק את כל הספרים דף אחר דף, מפני שאולי בטעות נפל לתוכם פירור חמץ, וכיוון שלדעתם בדיקת חמץ נועדה כדי לבער כל פירור חמץ, ממילא צריך לבדוק את דפי הספר שמא יש שם חמץ. וכך נהג בעל ה"חזון איש", שאת הספרים שרצה ללמוד בפסח בדק דף אחר דף, ואת שאר הספרים מכר לגוי והניח לפניהם מחיצה, ועל ידי כך נפטר מהחובה לבודקם.
אולם לדעת הפוסקים הסוברים שבדיקת חמץ נועדה למצוא חתיכות חמץ בשיעור כזית, ברור שאין צורך בבדיקה דקדקנית כזו בספרים, שלא יתכן שבין דפי הספר מונחת חתיכת חמץ בשיעור כזית. ואף מבין הסוברים כדעה המחמירה, שבבדיקת חמץ צריך לחפש אחר פירורים קטנים, לגבי ספרים נהגו להקל, שאחר פירורים קטנטנים כמו אלו שעלולים להמצא בתוך הספרים אין צריך לחפש, מפני שאף אם יראם בפסח אין כל כך חשש שמא ירצה לאוכלם.
לפיכך אין להחמיר לבדוק את הספרים דף אחר דף, מפני שזו חומרה יתירה ואף עלולה לגרום לביטול תורה, וכן המנהג.
אלא שצריך להזהר שלא להעלות על שלחן האוכל בפסח את הספרים שלא נזהרו בהם במשך השנה מחמץ, שמא יש בהם פירור חמץ שעלול ליפול בפסח ולהתערב באוכל, וחמץ בפסח אינו בטל. אבל ללמוד בהם על שולחן אחר מותר. ואם יניחם על שולחן האוכל שלא בשעת הארוחה, יזהר לנקות אח"כ היטב את השולחן שלא ישאר עליו שום פירור. ומי שנזהר כל השנה לשמור את ספריו מחמץ, וכשהוא מקרב את ספריו לשולחן האוכל הוא נזהר שלא יפלו בהם פירורי חמץ - אף לדעה המחמירה אינו צריך לבדוק בתוך הספרים, שהם נחשבים בדוקים מחמץ. 6
ודין ארון הספרים עצמו תלוי בבני הבית: אם אין שם ילדים והמבוגרים רגילים להקפיד שלא להניח בארון דבר מאכל - אין צריך בדיקה. ואם יש שם ילדים שאולי החביאו שם דבר מאכל, צריך לבדוק בין הספרים ואחריהם. ואם לפני כן ניקו את הארון היטב, די לבודקו בבדיקה קלה.