דחוףףףףףףף

שאלה

שלום.

אני פונה אליכם,מיואשת,חסרת אונים ונטולת תקווה.

אני כבר לא יודעת למה לצפות,ומה יוכל לעזור לי,מה שבטוח אני לא חושבת שמגיע לי בכלל משהו שיעזור לי.

לפני שנה הכרתי בחור. בתחילה לא סגדנו כ"כ אחד לשני,אך עם הזמן התקרבנו והתחברנו והמצב פחות או יותר היה טוב.

מתחילת הקשר אני התעקשתי על חתונה. הוא לא רצה כ"כ להתחתן אך אני התעקשתי,כ"כ הרבה שיחות לתוך הלילה בסופות ורעמים משפחתו מול משפחתי..הכל כדי להתחתן.

רציתי להתחתן עד כדי כך,כי הייתי בטוחה שברגע שנתחתן ונהיה בקרבה פיזית נאהב אחד את השני באופן מושלם והכל יהיה בסדר,נבנה בית בע"ה נשמח את כולם והכל הכל יהיה בסדר.

אז זהו,שממש לא ציפיתי למה שקורה לי עכשיו.

עם הזמן קבענו תאריך חתונה(מה גדולה השמחה) ובאמת עוד לפני החתונה כבר התחברנו אחד לשני וכבר אהבנו אחד את השני כל מה שנשאר לנו היה לצפות לרגע המיוחל.

הכל מוכן,חליפה,שמלה,אולם,צלם,חינה,הכל.

הכל,חוץ ממני.

ההורים שלי,כמה שהם השקיעו,הוציאו כסף שלא היה להם העיקר שיהיה לי טוב,הכל מוכן.

הבחור שינה את כל סדר החיים שלו בשבילי,ממועד הגיוס,סדר הלימוד בישיבה,הכל.

אי אפשר לתאר את זה בכלל.

פתאום,חודש לפני החתונה,שבועיים לפני האירוסין אני לא יודעת מה אני רוצה.

אני לא יודעת אם אני רוצה אותו,אני לא יודעת אם אני רוצה להתחתן,אני לא יודעת כלום.

אני לא יודעת במה לבחור.

זה הזוי,אני שונאת את עצמי.

כשאני איתו,אני לא רוצה להיות איתו,לא רוצה להתחתן,כשאני לא איתו אז אני לא מפסיקה לשאול "מה עשיתי".

אני מרגישה שאלוקים שונא אותי!

למה שיאהב אחת כמוני?

אני ביטלתי את החתונה שלי חודש לפני!!!!!!ואני לא יודעת כבר מה נכון.

אני נשברת,אני מרגישה שאין לי טעם לחיים.

הלכנו לרב,צדיק וטוב שהסתכל לי בעיינים ואמר שהכל יהיה בסדר. הלכתי בהתחלה לפי מה שהוא אמר לי אבל אח"כ הנפש שלי כבר לא החזיקה מעמד! אני פשוט נמצאת במצב שאני לא יודעת מה אני רוצה,אני לא יודעת מה אני רוצה,מה אני עושה!

אומרים לי שהמפתח לקבלת החלטה זה לשאול את עצמי אם אני אוהבת אותו,ואני לא יודעת אם אני אוהבת אותו!

הכל מעורפל לי,הכל רע לי. אני נשברת. אני מרגישה שאין לי טעם לחיים,שמפה אני לא אוכל להמשיך. זה כתם לכל החיים מה שקרה לי.

אני שהייתי הפסיכולוגית של אחרים,שכולם היו פונים אליי בעת צרה,אני היום כ"כ חסרת אונים.

עדיין שבה לי הדת שלי

תשובה