דופן לסוכה

שלום
רבים טועים וסומכים על חישוב ר' חיים נאה ששלושה טפחים הם 24 ס"מ ובאמת ע"פ חישוב מדויק יותר לשיטתו הם 22.8 ס"מ ומאחר והחוטים דקים ולא יציבים לענ"ד עדיף להניח 7 חוטים במרווח של כ- 15 ס"מ אחד מהשני
(ואז הלבוד גם לחזו"א).

ולהלן הרחבה מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א . בברכה וחג שמח אייל משה

- סוכה שדפנותיה מיריעות בד (סוכה לנצח)
בדורות האחרונים החלו לייצר 'סוכות לנצח', היינו סוכות שמסגרתן מברזל ודפנותיהן מיריעות בד עבה (ברזנט). סוכות אלו מצויות מפני שזול לייצר אותן ולשווקן, קל לבנותן ולפרקן, ונוח לאחסנן. אלא שיש מפוסקי זמננו שפקפקו על כשרותן, מפני שלדעתם דפנות הסוכה צריכות להיות יציבות, וכאשר הרוח מניעה אותם אנה ואנה, הן פסולות.
אמנם להלכה, סוכות אלה כשרות, שכל מה שהזהירו הראשונים שלא לעשות דפנות מיריעות היה כאשר היריעות לא היו מחוברות למטה, וכשהרוח היתה נושבת בהן, היו היריעות עולות מעל שלושה טפחים מהקרקע, ובכך היו נפסלות מלשמש דופן. ואף היה חשש שמא הרוח תנתק אותם לגמרי ממקום חיבורם. אבל בסוכות לנצח אין חשש כזה, שכן היריעות מחוברות היטב מכל צדדיהן. ולכן סוכות אלו כשרות ואפשר לברך על הישיבה בהן. והרוצים להדר, מוסיפים בהן מוטות כדי ליצור דופן על ידי' לבוד'.

לשיטת ר"ח נאה עפ"י הרמב"ם ועוד ראשונים, שיעור טפח - 8 ס"מ, וממילא שבעה טפחים - 56 ס"מ, עשרה טפחים - 80 ס"מ, אמה - 48 ס"מ, ועשרים אמה - 9.60 מטר. לחזו"א שיעור טפח - 10 ס"מ, אמה - 60 ס"מ. אמנם ממדידות עדכניות התברר ששיעור טפח לפי הרמב"ם והראשונים הוא 7.6 ס"מ, ואמה - 45.6 ס"מ כמבואר בהרחבות, וכך הלכה כמבואר בהלכות שבת כט, 1 ובהרחבות. אמנם כאן כתבתי בדרך כלל כשיטת ר"ח נאה, וכמה סיבות לכך: א) במשך כשני דורות היה מקובל לחשב לפיה, ב) להלכה צריך לחשב טפח שוחק כדי לצאת מהספק (סוכה ז, א; מ"ב תרג, ב). לרוה"פ מדובר בתוספת של כשני אחוז (שעה"צ שסג, ס), ובזה התקרבנו מחצית הדרך לשיעור ר"ח נאה. ויש סוברים שצריך להוסיף יותר (עיין בהרחבות). אמנם כאשר יוצאת קולא משיטתו, לעניין עשרים אמה ולבוד, כתבתי כשיטה העיקרית להלכה. וגם בזה לא דקדקתי בשברי המספרים, כדי שהשיעורים יהיו זכורים על פה. ולכן בשיעור עשרים אמה כתבתי כ-9 מטר כאשר לחישוב המדויק הוא 9.12 מטר (ולשיעור ר"ח נאה כ-9.60 מטר). ובשיעור לבוד כתבתי כ-22 ס"מ (המדויק 22.8).