שאלה
בפסוק הראשון של פרשת השבוע מופיעה טעות לשונית לכאורה:
"רְאֵה, אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם*הַיּוֹם: בְּרָכָה, וּקְלָלָה" (דברים פרק י"א פסוק כ"ו).
קריאה זאת נעשית [לכל] עם ישראל, ככל ספר דברים שמספר על דברי משה לעם ישראל לפני מותו.
אז למה משה אומר "ראה" בלשון [יחיד]?
ונגיד שיש סיבה למה דיבר משה בלשון יחיד, נשאלת עוד שאלה:
למה לא המשיך בלשון יחיד – "[לפניך]", אלא כתב בניגוד להתחלת הפסוק, בלשון רבים – "[לפניכם]"?
הגאון מווילנה, [רבי אליהו בן שלמה זלמן] מסביר, שמשה בא ללמד את עם ישראל מוסר השכל חשוב:
הקב"ה נותן לפנינו, במהלך חיינו, המון כלים להיעזר בהם.
כאשר יש איזו דרך מסוימת חדשה, דבר מלהיב חדש, שהרוב הולכים אחריו – הוא לא בהכרח טוב...
שלא יאמר היחיד, שמכיוון שהרוב הולכים בדרך מסוימת, יצטרף גם הוא אליהם בעיניים עצומות, בלי [לבדוק בזהירות] האם הדרך זו היא אכן טובה.
זאת בהחלט יכולה להיות דרך טובה – כי מכל דבר אפשר להפיק דבר טוב, [ברכה].
מצד שני, כשלא יודעים להשתמש נכון בדבר החדש, זה חס וחלילה יכול להטעות, קללה.
אם הקב"ה סומך עלינו שנבחר את הדרך הנכונה, את דרך האמצע (כלשון הרמב"ם) – זה נותן לנו כוח [על טבעי]
[להשתתף יחד עם הקב"ה] בקביעה טובה - שתהיה ברכה!!!
מישהו אמר פעם: "[עם כוח גדול – באה אחריות גדולה]..."
שבת שלום!
חברים מקשיבים