דבר תורה למסיבת חנוכה באוניברסיטה

ב"ה


ברכה ושלום.


כדאי לך לדבר על משמעות נס פך השמן שבכל מקום שנזכר שמן בתורה ובדברי חז"ל לעיניין הדלקת המנורה רומז הדבר לחכמת הלב ולמחשבה שבמוח .
וכשנכנסו יוונים להיכל טמאו כל השמנים כלומר פגמו בחכמה ובמחשבת הלב של עם ישראל והתחילו חלק מהעם לנהורב אחרי היוונים וחכמתם ותרבותם וחשבו שיש בו ממש וכשחזרו החשמונאים ונכנסו להיכל לא מצאו אלא פך אחד קטן של שמן טהור שלא נטמא כלומר עם כל מה שפגמו היוונים אז עדיין יש תקווה ויש סיכוי לאהבה היא אהבת השם ונקודה קטנה של אור שהיא נקודה של אמת יכולה לגרש הרבה מאוד מהחושך.
כך שמעתי מהרב מרדכי אליהו שליט"א.

וכדאי לך לעבד את הרעיון שכתב הרמב"ן בפרשת בהעלותך וכיד השם הטובה עליך תפתח את דבריו ותביא דוגמאות מחיי היון יום שעובר עליך ועל החברים המשתתפים במסיבה.

אני מעתיק לך את דברי הרמב"ן.
רמב"ן במדבר פרק ח פסוק ב
בהעלתך - למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב, לשון רש"י ממדרש אגדה:
ולא נתברר לי למה נחמו בהדלקת הנרות, ולא נחמו בקטורת בקר וערב ששבחו בו הכתוב (דברים לג י) ישימו קטורה באפך, ובכל הקרבנות, ובמנחת חביתין, ובעבודת יום הכפורים שאינה כשרה אלא בו, ונכנס לפני ולפנים, ושהוא קדוש ה' עומד בהיכלו לשרתו ולברך בשמו, ושבטו כלו משרתי אלהינו. ועוד מה טעם לחלישות הדעת הזו, והלא קרבנו גדול משל נשיאים, שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המלואים. ואם תאמר שהיו חובה ונצטוה בהם, וחלשה דעתו על שלא הקריב נדבה כמוהם לחנכת המזבח, גם הדלקת הנרות שנחמו בה חובה ונצטוה עליה. אבל ענין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו:
ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבינו נסים שהזכיר האגדה הזו ואמר, ראיתי במדרש כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו', אמר לו הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו, יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנכה שקרויה על שמם, והיא חנכת בני חשמונאי, ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח עכ"ל:
וראיתי עוד בילמדנו (תנחומא בהעלותך ה) וכן במדרש רבה (טו ו), אמר לו הקב"ה למשה, לך אמור לאהרן אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן, הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו - וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם. והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו. וכן ברכת כהנים הסמוכה לחנכת הנשיאים נוהגת לעולם, דרשו סמוכין לחנכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרן שלא נמנה עמהם: "


חג אורים שמח,


עוזיאל