שאלה
בס"ד
שלום הרב,
1. מה משמעות הדבר שהקב"ה מזווג זיווגין "בעל כרחן שלא בטובתן"? כיצד יתכן בעל כרחן ועוד יותר כיצד יתכן - שלא בטובתן?
2. מדוע הגמרא מדגישה שאדם צריך להשתדל לישא ביתו של תלמיד חכם ושיש לבדוק באחיה ובכלל מודגש מאוד הצד המשפחתי ומדגישה פחות את החשיבות שיש לבחון את האישה כעומדת בפני עצמה? ז"א ברור שיש לזה חשיבות כלשהי, אבל נראה שהיא מדוגשת מאוד.
ובכלל, מה החשיבות העליונה שיש בלישא בת של תלמיד חכם והרי בסופו של דבר הוא מקים בית עם האישה ולא עם התלמיד החכם? הייתי מבינה את זה כ"תוספת" נחמדה, אבל זה מודגש כך שנראה שחז"ל העניקו לזה חשיבות יתירה והייתי שמחה לדעת מאין היא נובעת.
תודה וכל טוב.
תשובה
שלום וברכה
א. אני מניח כי הכוונה היא לאמור בתנחומא כי תשא פרשה ה. המעיין שם יראה כי הכוונה היא לתהליך הזיווג, לאמור: תהליך ההיכרות מתחולל הרבה פעמים כשמי מבני הזוג אינו מעוניין, והקב"ה "קושר קולר" בצוארי המסרב ומוליך אותו מסוף העולם. ברם, אין הכוונה שהקב"ה מחייב בני אדם לחיות ביחד נגד רצונם, כי זה פשוט לא פועל, לאור החלק הראשון של המדרש.
ב. האגדה אכן רואה חשיבות גדולה בשורשים וביחוס. הדבר נובע כנראה הן ממבט סגולי על מעמד בני אדם, והן על ההנחה כי מי שצמחה בבית תלמיד חלכם גם תקיים בית כזה, ותגדל את ילדיהם בדרך כזו וכדו'. יש לכך חשיבות מרובה. אף על פי כן, אין ספק כי ביסודו של דבר הבחירה החופשית של המיועדת היא הדבר החשוב ביותר, והוא אשר יעצב ביסודו של דבר את הבית המשותף.
כל טוב