שאלה
לכב' הרב שלום רב,
את הנושא הבא אני כותב בדמעות שליש ובבכי מרורים:
לפני 3 שנים התחלתי לעבוד במקום עבודה מסויים שם הכרתי עמיתה לעבודה שגם במקרה נשואה, חבר לעבודה עם הדמיון המפותח שלו בו הוא שיתף איתי דברים שהו מדמיין עליה יום וליל הכניסו אותי לשאול תחתיות של פנטזיות מיניות עליה, בתחילה זה לא הפריע לי כל כך במהלך הזמן עשיתי רישיון נהיגה וקניתי אוטו והקשר ביני לבינה החל להתחזק זה התחיל באמירות קטנות על אהבה גדולה לשוקולדים ודברי מאכל מאוחר יותר השיחות נעשו יותר ויותר מושכות היא התחילה לשאול אותי לגבי חברה אם יש לי והיא כל הזמן כאילו אמרה לי שם אוריד כמה קילוגרמים אהייה חתיך הורס ותהייה חברה לי הורסת... זה נגס בי יותר יותר שאלתי את עצמי ללא הרף שמה אולי יש לה רגשות כלפיי?
מתי שבאתי עצוב היא תמיד שאלה אותי לפשר הסיבה כמו כן כששקעתי עם הראש במחשבות היא הייתה שואלת אותי למשל על מה אני חושב? לרגע כמעט ולא עמדתי בפיטוי ורציתי להגיד לה עד כמה אני מפנטז עליה יום ולילה ואני מת לקחתה הצדה ולבצע בה את מה שליבי חפץ אבל, נשכתי את שפתיי והורדתי כמעט חצי לשון והכרחתי עצמי לשקר דבר ששבר אותי, אך זה נרגע באיזשהו שלב...
בכל אופן נמשכתי אליה יותר ויותר עיניי נעשו יוקדות אש תמיד מתי שהיא הגיע לעבודה ויצאה כל הזמן היו עיניי נשואות אליה היחס החם שלה אל אנשים הקול המתוק שלה שמופנה אליי יחד עם הרגש, הרוך והחום האדיר שניזק ממנה כלפיי בשאלותיה אליי גרמו לי להיות נמס כלפיה הם הזכירו בגיל 25 שדבר אחד חסר לי כל הזמן בחיי דבר שמעולם לא הצלחתי לשים עליו ידיי - אהבת אמת! נשאבתי אליה יותר ויותר עד כדי כך שרק בגלל שידעתי שהיא נמצאת בעבודה הייתי בא במיוחד לשם ומחליף משמרות, אם לא דיברתי איתה לא היה לי חשק לעשות דבר לא לאכול לא לשתות לא לטייל ולא לעמוד - כלום הרמיזות שלה עד כמה שהיו הפוכות פעמים שליליות פעמים חיוביות יחד עם העובדה שכל מבט בה חדר לי עמוק בנבחי הנשמה ושרף אותי מבפנים גרמו לי לשקוע בדיכאון עמוק מאין כמותו במחשבות אינסופיות אודותיה אותן מחשבות גרמו לי להביט בה נון סטופ כשראיתי אותה איך שהיא אוכלת נעה מדברת יושבת צוחקת מורידה את הז'קט או הסוודר לפני או אחרי העבודה גרמו לי לטירוף מערכות כל דבר בתנועה שלה צעק לי שזאת האשה המתאימה לי זאת האשה שאני צריך לשארית חיי אז הבנתי סוף כל סוף מול מה א
תשובה
שלום עליך אחי היקר
אני מבין אותך, שותף לכאבך האמיתי.
אתה גיבור רוח, המודה על האמת ולא ירא, נאבק ביצרו בעוז הראוי להערכה גדולה.
כמה קל היה לך ליפול בבאר שחת, להשלים עם החטא, אך אתה יהודי קדוש וטהור, וזה גם מה שיושיע אותך מעומק החטא.
אכן זה חמור מאד שנשים מתלבשות בצורה שאינה צנועה, ומרבות שיחה אסורה עם גברים. המקרה שאתה מתאר אינו יוצא דופן, אני נתקל בשאלות כאלה כל כמה שבועות, ויש לתקן את החברה שלנו בזה.
אך האחריות למה שקורה לך אינה רק שלה, היא שלך גם כן.
תהיה כן, תאמר בפה מלא- אני הייתי חלש, הרגש והגוף הכניעו את השכל שלי, ואני במשבר בשל חולשתי.
כולנו חלשים לפעמים, כולנו צריכים לעשות תשובה.
אתה אינך לבד, אתה חלק מכלל ישראל הנאבק ברוע יום יום. עליך להיות עם יושרה פנימית, להודות בחולשה, ורק אז להתקדם הלאה. הגוף והרגש הם דברים קדושים ויקרים, אך דוקא בשל היותם כה טובים ועם עוצמה כה גדולה, הם גם מסוכנים, ויש להשליט עליהם את השכל.
ההכרעה אם לפרק נישואין היא של בני הזוג, ולא שלך. אינך יכול להתלות בכך, אינך יכול להציע כך. זה אינו עניינך, אתה צריך להמנע מפתרונות כאלה, השייכים לעולמם של אחרים, עם כל הקושי הגדול העובר עליך.
כרבנים הקודמים ששאלת, גם אני ממליץ לך לברוח על נפשך במקרה הזה. אל תהסס, אל תפקפק. ברח והצל את אהובתך מעצמך. אתה מסבך את חייכם, לא מכיוון שאתה רע, אלא דוקא מכיוון שאתה אדם בריא וטוב, עם אהבה טובה שהופיעה לצערינו לא בעיתה ולא במקומה.
תתגבר על היצר בגבורה, קום ועזוב את עבודתך.
אל תעזוב עד שאתה מוצא תחליף לעבודה, על מנת שלא תקרוס כלכלית, אך תתחיל לבדוק בצורה רצינית מקומות חלופיים. אל תתמהמה, אין אדם העומד בפני יצר האהבה, הוא גדול מאיתנו, הוא אלוקי. אם הוא מופיע במקום לא טוב, קשה מאד להכריע אותו ללא התרחקות.
ד' יודע מחשבות אדם, הוא יודע מה עובר עליך, הוא מכיר בכך שאתה אדם ישר וטוב, שנפל במידה האלוקית של האהבה, אך הוא מחכה שתקח אחריות ותושיע את עצמך מהבור שנפלת אליו.
אני תומך בך, מחזק את ידיך, מבין אותך.
עשה צעדים ברורים בקצב נכון, חפש אחר מקום עבודה אחר, השתדל להסירה מליבך, וד' יהיה בעזרך.
אתה מוזמן לשאול עוד ולעבור את התהליך הקשה יחד.
בהצלחה