גישות ותתי גישות

ב"ה

שלום לך,

ראשית, תארת יפה את עושר הדעות בעולמנו, וכלל יש לראות בכך ברכה גדולה. הדעות מפרות ומגדירות אלה את אלה.
במקביל, ברור שיש בכך קושי גדול למי שרוצה למצוא לעצמו "דרך אחת".
אכן, היכולת להגדיר דרך אחת תלוי במספר גורמים:
האחת קשור בתחושה של ודאות פנימית. לא בהכרח שיש לך יכולת להוכיח למה הדעה הזו נכונה יותר מדעו תאחרות אבל תחושה פנימית מושכת אותך לכיוונה. בכל פעם שאת עוסקת בה את חשה ש"נדלקות לך העיניים", שאת מתמלאת בחיוניות ובשמחה גדולה.
ככלל, לתחושות הפנימיות הללו יש משקל משמעותי בבנין האמונה שלנו. דומה שתחושות אלה עומדות בבסיס ההנחיה: "עשה לך רב". הרי לא מדובר על מכרז שבו כל הרבנים מציגים את מועמודותם להיות הרב שלך, אלא מדובר על מכלול של מפגשים עם דמויות שאחת מהם נוגעת בפנימיותך.
שנית, בכל חיינו אנו יוצאים למסע ארוך ואין זה מופקע שבמהלך חיינו נחוש קרבה לעמדות שונות. בגיל צעיר - יש רבים הנמשכים יותר לעמדות חדות ובגילאים מבוגרים יותר אנו מחפשים הגדרות מורכבות יותר של המציאות. גם להתפתחות יש משמעות.
שלישית, בלבול הוא תחושה סובייקטיבית. התייחסות למציאות המיוחדת מתוך עוצמה גדולה מביאה לידי ביטוי את היכולת לבחור דרך נכונה. גישה מתוך רפיסות וחולשה גדולה לא מאפשרת לאדם לראות את העושר אלא דוקא לחפש את המימד השטחי, הבסיסי.
רביעית, מחד, אני מקווה שבחירת בן זוג איננה בחירה בישיבה כזו או להיפך. אני מכיר אנשים רבים שלמדו בישיבות כך שפעמים הרבה בחירת הישיבה, בעיקר בשלבים מתקדמים יותר של החיים, באה כדי לפגוש עמדה נוספת וכד'.
זאת ועוד, היום בתוך הישיבות יש גיוון גדול וניתן למצוא ר"מים בעלי עמדות שונות.
אכן, יש ישיבות המביאות לידי ביטוי כיוונים רוחניים משמעותיים אבל לא תמיד זה אומר שהלומד בהם לא מתאים לי.
ואם את חשה שאת חייבת להגדיר לעצמך כיוון, זו עוד סיבה ללימוד במדרשה כדי לעצב באופן עמוק ותר את אישיותך.


בברכה,


שי