שאלה
שלום,
יש לי כמה תהיות לגבי גיל ההתבגרות מול כיבוד הורים.
בתקופה זו, בני הנוער מגלים את עצמם, לומדים דברים חדשים, ולא תמיד מרוצים מכך.
באופן טבעי, יש הרבה מריבות עם ההורים בגיל הזה, וקל מאוד לחצות את הגבול ולהגיד להורה משהו לא מתאים.
מצד אחד צריך לפרוק, מצד שני להזהר בדברים.
מצד אחד להסביר מה מפריע, במטרה לשיפור הדברים, מצד שני, עדיף אולי לא לדבר, כדי לא לפגוע קשה מידי.
הייתי שמחה לעצה.
תודה.
תשובה
שלום
העצה היא להיות בהקשבה הדדית, ולבסס כללי ניהול של אי הסכמה. כך כשיש חיכוך יש מנגנון להתמודד עימו.
כיבוד הורים הוא חובה הלכתית גם כשיש אי הסכמה, ויש לדבר בכבוד ומורא להורים וגם לדאוג לצרכיהם החומריים, אך אין חובה לציית להם במקרים אישיים של הבן ובגיל בוגר שלו.
בהצלחה